tag:blogger.com,1999:blog-72726834555497259862024-02-19T07:20:30.072+02:00the closet - אופנה, ומה לא..."קיץ..."חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.comBlogger63125tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-74892687678686217572010-11-11T21:52:00.005+02:002010-11-11T22:05:01.809+02:00מתכון לעוגת מייפל ממכרת<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgrgwUTgxaDaXZNWS4J9xz5RbqA-MWDYNmLrYSujSU3eSjTElB-P14P3lAdkpy4crn6w92GypE_0atTD4e8tUPH9oDGUNe8czr28WB6rszlcXgracgyCB8oq5ZDBcEsxBTog0y4mmTQkeeD/s1600/DSC00544.JPG"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 240px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgrgwUTgxaDaXZNWS4J9xz5RbqA-MWDYNmLrYSujSU3eSjTElB-P14P3lAdkpy4crn6w92GypE_0atTD4e8tUPH9oDGUNe8czr28WB6rszlcXgracgyCB8oq5ZDBcEsxBTog0y4mmTQkeeD/s320/DSC00544.JPG" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5538385613827409218" /></a>
כן. בלוג אופנה, לא בלוג אופנה.<div>יש מתכון לעוגה ממש טובה, ממש פשוטה וממש ממש ממש ממש ממש ממכרת.</div><div>יש לה טעם של פאנקייק, אבל עדיין עוגה. מרקם קליל וטעים ואני ממש מליצה.</div><div>
</div><div>עוגת מייפל:</div><div>
</div><div>מצרכים:</div><div>3 ביצים</div><div>1 וחצי כוסות קמח תופח</div><div>1 שקית סוכר וניל</div><div>1 וקצת כוסות סוכר לבן</div><div>חצי כוס שמן קנולה</div><div>1 גביע שמנת חמוצה</div><div>מייפל</div><div>קינמון</div><div>
</div><div>הכנה:</div><div>הכל הכל בקערה חוץ מהמייפל והקינמון</div><div>מחממים תנור ל180 מעלות </div><div>מערבבים את המצרכים בקערה (שוב, לא מייפל וקינמון) לכדי בלילה אחידה</div><div>שופכים ל-2 תבניות אינגליש קייק ואופים 40 דקות. (אפשר גם בתבנית פיירקס בעלת גודל דומה)</div><div>
</div><div>מוציאים, מפרידים מהדפנות, מחוררים בקיסם ומתחילים לשפוך כמויות מייפל על העוגה (וזה טעים!) ואז מפזרים מעל טיפת קינמון.</div><div>
</div><div>בתאבון!</div><div>
</div><div>פעם הבאה פוסט על מידות גדולות בקצב הזלילה הזה!</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-42392591611449747982010-11-07T22:46:00.002+02:002010-11-07T22:56:17.120+02:00בלו נטליאז כיוון שזה באלמ"א (בלוג אופנה ללא מטרה אופנתית) אני מחליטה לשתף קצת.<div>יס יצאה עם סדרה חדשה בשם "בלו נטלי". </div><div>הציפיות שלי היו בשמיים. חיכיתי וציפיתי לראות את הסדרה - הייתי מסוקרנת.</div><div>הייתי מסוקרנת כי הרבה מאוד מעבודת המחקר שלי קשורה לנושא הסדרה, סחר בנשים.</div><div>צפיתי ב-2 הפרקים ששודרו עד עכשיו, חוץ מכאב עצום שמתפשט בכל הגוף לא הצלחתי לחוות דעה על השחקנים. הסתכלתי ובכיתי. </div><div>כן, אני יודעת שזו טלוויזיה. אבל עבור לא מעו נשים זו מציאות. סחר בנשים הוא תופעה שקיימת במדינת ישראל, תופעה מוכחשת שאין לה הרבה חשיפה.</div><div>אז שמחתי, שמחתי שיש סדרה שמציגה את הנושא בצורה טובה. לדעתי בצורה מחמיאה מאוד גם, לא בצורה הקשה והאמיתית והמציאותית. אותה אמת יוצרת מציאות של מאות נשים במידנת ישראל. נשים שנסחרו לצרכי זנות. הובאו מהארצות בהן הן חיות - לאו דווקא בידיעה שיעסקו בזנות. הגיעו בדרך לא דרך כדי להיות מוצגות כחיות בגן חיות, כבובות בחלון ראווה והכל לצרכיו של צרכן המין המצוי.</div><div>כואב לי. קשה לי לראות את הסדרה. </div><div>התנדבתי עם נשים שהסיפור שלהן מזעזע. נשים שפגעו בעצמן כדי לגרום להפלה - כדי לא ללדת יותר. נשים מכורות לסמים - בשביל לשכוח.</div><div>נשים שפעם היה להן טיפה של כבוד, הן רצו להיות "פמיניסטיות" (מילה מפחידה מאוד לכלל האוכלוסייה) הן רצו לקבל תלוש משכורת הוגן על עבודה שהם היו עושות כדי לתמוך במשפחה שלהן.</div><div>אני אוספת לנשים שאני מתנדבת איתן תרומות בגדים, איפור ולפעמים מזון בסיסי. </div><div>
</div><div>אני גם לא יודעת למה בחרתי לבטא פה חלק קטן מאוד מההרגשה שלי. כי הכאב שלי הוא עצום.</div><div>
</div><div>אני חושבת שזו סדרה שכל אדם צריך לראות...</div><div>
</div><div>אני חושבת שכל בחורה שרוצה לעבוד עבור תלוש משכורת, שלא רוצה להכנע לתכתיבים הכביכול טבעיים של "בעל,אמא,רחמלעתמצוא" צריכה לעצור ולחשוב. מה היא הייתה משנה? מה היא תורמת למאבק הזה בסחר בנשים.</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-11439436324710928122010-11-03T00:14:00.002+02:002010-11-03T00:18:43.995+02:00ככה עוד שנה...לא יודעת איך זה חמק ממני, ככה פתאום נזכרתי ששנה שעברה כתבתי פוסט ביום ההולדת שלי. אז דפדפתי אחורה וראיתי שהוא כבר בן קצת יותר משנה. ואני - שכחתי. אמא רעה שכמותי עוד לא ראיתי מימיי.<div>ופתאום חשבתי כמה מצחיק שאני והבלוג חוגגים בערך יחד יום הולדת. כשפתחתי את הבלוג חשבתי האם אצליח להתמיד ולפרסם? אז לא כל כך. והיו פעמים שהזנחתי, הרגזתי הצחקתי...שיהיה. זה המקום שלי הרי מותר לי לעשות מה שאני רוצה סך הכל (:</div><div>
</div><div>ואוטוטו אני חוגגת. ממש עוד יום וקצת...ב4 לנובמבר באופן סימבולי שכזה. ביום חמישי אני אהיה בת 27 - זקנה. </div><div>שיהיה. העיקר שיהיה לי טעים ושמח (השנה הייתה בסימן אוכל ורואים...)</div><div>
</div><div>אז מזל טוב לי ולבלוג. ולכולם גם. כי בטח יש עוד כמה שחוגגים איתי. שתהיה לנו שנה נהדרת לא פחות מזו שהייתה. </div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-69943168364600541142010-10-29T02:03:00.004+02:002010-10-29T02:17:18.863+02:00נשים אמיתיותאני נוטה שלא לפרסם הרבה פוסטים. אני לא יודעת למה הכמות צנחה ככה, אבל אני מייחסת את זה לשינויים חיוביים יותר ופחות בחיי(-:<div>נורא רציתי לכתוב על איטליה, אבל המושג הזה שיגע אותי.</div><div>
</div><div>הלכתי ובדקתי מיהן אותן נשים אמיתיות?!
<div>
</div><div>בזמן האחרון יש באזז סביב המושג "נשים אמיתיות". אז מיהן אותן נשים אמיתיות אתן שואלות?! </div><div>אז ככה, אותן נשים אמיתיות הן אותם נשים שמעל מידה 42... אכן כן. "סטייליניג לנשים אמיתיות" "בגדים לנשים אמיתיות"</div><div>"תביאו דוגמנית שהיא אישה אמיתית".</div><div>כל מי שמתחת למידה 40-42 היא לא אישה אמיתית. אני, אני לא אישה אמיתית. החיים שלי קלים כאישה מזוייפת.</div><div>הרבה מאוד אנשי מקצוע משתמשים במושג הזה - האמיתי, הנכון. </div><div>הרי חמוקיים, קימורים, חזה ות*ת יש רק לאותן נשים מפוארות ואמיתיות. לשאר אין את זה.</div><div>אותן נשים אמיתיות שמעודדות נשים אמיתיות אחרות מתלבשות כאילו היו נשים "לא אמיתיות" רזות מאוד מאוד.</div><div>אותן נשים אמיתיות יוצאות כנגד בגדים <b>שכביכול </b>מכוונים אליהן. שהרי נשים לא אמיתיות לא לובשות טוניקה (?!) ביום יום, לא מעיזות לצאת בשמלות שחורות (?!) ובטח שלא בבגדים רחבים(?!) וכמובן שלא מעיזות ללבוש טייטס (?!) הבגדים האלה באו לדכא את "הנשים האמיתיות". הן לא יעיזו להתפס מתות בפרטי לבוש אלו! פרטי הלבוש הללו מעליבים את הנשיות שלהן. </div><div>שכן כל אישה מתחת למידה 40 יכולה לרכוש בגדים בכל מקום בו היא רוצה! חצופה. בושי וכלמי לך אישה קטנה שכמותך. עמדי בפינה ותשתקי. יותר מזה - עמדי לך בפינה ותאכלי - תאכלי כדי שתיהי אישה אמיתית בסוף. כי אישה אמיתית אוכלת מה שבא לה.</div><div>אישה אמיתית שקונה שמלות (טוניקות בהגדרה) קצרצרות מדיי כי *לה* מגיע! היא אישה אמיתית. אותה אישה שתדחס בכוח, שתחנק בג'ינס צמודים מדיי, בחולצה הדוקה מדי הכל כדי להרגיש שלה הזכות לעשות מה שהיא רוצה לא משנה מה.</div><div>ואכן, יש לה. לכל אישה יש את הזכות לרכוש מה שהיא רוצה. להתלבש איך שהיא רוצה ולהגיד מה שהיא רוצה.</div><div>זכותי גם לא לאהוב מה שהיא לובשת, בין אם היא מידה 42 או 36, הזכות לא לאהוב את הבגדים עומדת לי ככל זכות אחרת.</div><div>
</div><div>אני אישה לא אמיתית. אני בחורה ממוצעת, לא קטנה, לא גדולה. אני לא אישה אמיתית כי אני לא עונה על ההגדרה. כמה נורא לקום בוקר אחד ופשוט לגלות את זה. זה כאב...D-:</div><div>
</div><div>*נכתב לא בכעס, בהמון הומור ובהמון כבוד ואהבה. אני לא שונאת נשים...בחיי.</div><div>
</div><div>
</div><div>אני מניחה שהפוסט הבא יעסוק ב"סטייליסטית קווים לדמותה", כי כולנו סטייליסטיות (וזה יקירותי הסטיקר החדש לי לאוטו!)</div><div>
</div></div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-34771930617287186482010-10-15T01:32:00.001+02:002010-10-15T01:34:05.363+02:00השיבה מרומא<div>אז חזרתי.<div>כבר בלילה בין ראשון לשני נחתתי חזרה בארץ היישר מ11 ימים קסומים באיטליה.</div><div>4 ימים ברומא, 4 ימים בדרום איטליה ו3 ימים נוספים ברומא שכללו הופעה לא פחות מחלומית נהדרת מהממת מוצלחת בצורה יוצאת דופן של u2. </div><div>ההופעה הזו הייתה מבחינתי הגשמה של חלום. כשבונו שר את in a little while הרגשתי שאוזל לי הדם ברגליים, התרגשות כמו של נשיקה ראשונה. כשהוא שר את with or without u הרגשתי שזהו. אני סיימתי פה - עכשיו אני יכולה למות שלמה ומאושרת. </div><div>ההתנהלות של הקהל האיטלקי כל כך שונה ממה שקורה פה בארץ. לא דוחפים. שרים בקולי קולות ובעיקר מראים המון כבוד והמון אהבה. לעמוד מקדימה, במרחק נגיעה מבונו - שהוא אחד האומנים האהובים עליי (שלא לומר הסקסיים) הייתה חוויה מדהימה. </div><div>
</div><div>ואיטליה, שוב. פעם אחר פעם אני מתאהבת. באנשים, באוכל ובאופנה.</div><div>האיטלקיות על המדרכות הצרות והתלולות של רומא - בעקבים גבוהים, באיפור מלא ובלבוש מתוקתק.</div><div>הגברים, לא פחות ממדהימים, בג'קטים מחוייטים סגורים ביום יום. לסרט, לבית קפה וסתם לסיבוב בעיר. הכל מדהים ומשדר קלאסה.</div><div>גם כשגרתי שם - אהבתי</div><div>כל ביקור אני אוהבת מחדש.</div><div>
</div><div>תמונות בהמשך וגם רשמים מדויקים על קניות שוות (ויש...יש הרבה) על ההופעה ועל המון רגעים מדהימים.</div></div><div>בנתיים, וידאו שמצאתי מההופעה שהייתי בה. השיר האהוב עליי ושומעים את הלב שלי נשבר כשהוא העלה את פרנצ'סקה המהממת לבמה. קסום...</div><div>
</div><div>
</div><object width="480" height="295"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/NKWc5-7Qj9o?fs=1&hl=he_IL"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/NKWc5-7Qj9o?fs=1&hl=he_IL" width="480" height="295" allowscriptaccess="never" allowfullscreen="true" wmode="transparent" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-63000321373270113202010-09-19T20:25:00.003+02:002010-09-19T20:48:16.030+02:00סיכום קצרשוב הרבה זמן עבר. שוב עסוקה עד מעל הראש בכל מיני שטויות (-:<div>
</div><div>שוב בכל מקום אותם בגדים, על כל בחורה אותו דבר. מדי תל אביבית אני קוראת לזה. תופעה.</div><div>
</div><div>מה היה לי בחודש האחרון?</div><div>עקרתי 3 שיני בינה. סיוט שנמשך 3 שנים נגמר בשעה אחת שכללה שינה טובה על כסא רופא השיניים הנהדר שלי. 10 ימים של אכילת מזון נוזלי (לסקר הגלידות הגדול שערכתי אפשר לצפות בהמשך)</div><div>רגעי שפל רבים (אחד מהם- שתיית מרק בטטה קר בקשית)</div><div>רגעי אושר - כשגיליתי שהשן לא שם.</div><div>רגע אושר טוטאלי - כשנגסתי בשניצל! </div><div>
</div><div>הרשמה ללימודים! תענוג שיחל ב17-10 ויימשך קצת יותר משנתיים (כולל השלמות!)</div><div>
</div><div>צילומים, כתיבה והרבה כייף.</div><div>
</div><div>התחלתי ללכת ברגל - כאילו ספורט. גיליתי שהרבה גברים רצים בלי חולצה (וזה מגעיל לפרקים)</div><div>הרבה נשים רצות עם חזיות ספורט (וזה מגעיל לפרקים)</div><div>
</div><div>והכי חשוב. בסוף החודש אני מתעופפת לי ל10 ימים באיטליה (אין כמו בבית) עם בן זוגי היקר שהגדי להפתיע בזוכ כרטיסים למופע שסוגר את הטור האירופי של יו 2. כן...הגשמת פנטזיה - אני ובונו ברומא (-:</div><div>
</div><div>יהההה בייבי.</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-2429567273901890912010-08-31T01:36:00.002+03:002010-08-31T01:45:18.837+03:00תהיה טוב וטעים לשרונה...טוב?כי כש<a href="http://nalula.blogspot.com/">נעלולה</a> משחקת אותה - היא משחקת אותה.<div>משחק שכולו על טהרת הנתינה הלבבית! </div><div>ככה חלפו להן 5 שנים ודונה קארן חוגגת יום הולדת חגיגי ותפוחי במיוחד לבושם שלה <span class="Apple-style-span" style="font-family: tahoma; font-size: 11px; color: rgb(51, 51, 51); line-height: 20px; ">DKNY Be Delicious !</span></div><div>לא נפרגן לה?</div><div>נפרגן!</div><div>ולמי עוד נפרגן את הבושם הנהדר בגרסתו החדשה?</div><div>אז לאחר רחרוח פה, רחרוח שם. הסנפה קלה מהמוצר - החלטתי!</div><div>לבחורה שלבשה היום מכנס פרחוני ונהדר - כי הבושם פרחוני לא פחות</div><div>לזו שהיא צעירה וצעירה בליבה רוחה ונפשה - כמו הבושם</div><div>לוורודה החייכנית, שלמרות שעברה תקופה לא קלה היא מחייכת וממשיכה לחיות כמו שאף אחת מאיתנו לא חיה. לה מגיע בושם!</div><div>
</div><div>אז <a href="http://sharonabaaron.blogspot.com/">שרונה </a>יקירה! ממני אלייך...שנה טובה! מלאה תפוחים (ודבש)</div><div>
</div><div>וכנסו גם ל<a href="http://www.facebook.com/pages/DKNY-Israel/146861338666207">דף הפייסבוק</a> של הבושם. אמרו לי שיש שם מתנה נדירה!</div><div>
</div><div>*הבהרה, זהו לא פוסט יחצני מכל סוג. נעלולה העלתה הצעה מקסימה מכל הלב ואני שמחה שניתנה לי האפשרות לקחת חלק ולתת שי צנוע למישהי שמגיע לה (-:</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-88543605268151964342010-08-27T17:03:00.001+03:002010-08-27T18:24:08.430+03:00קיטור מעודכןאיזה בלוג אופנה נטול אופנה!<div>
</div><div>פשוט כי אני מרגישה שכולם כותבים הכל אותו דבר תמיד. יאללה - ארוע יח"צ. מיליוני פוסטים צצים על אותו ארוע.</div><div>אודם חדש שכולן קיבלנו בדואר? הופה הופה, רשמים על האודם + למכירה אודם שבוע אחרי ב"דף המכירות שלי". כן, כנראה שזה טרנד. פעם היה קוטריי שלם על מכירות ביתיות שאנשים עורכים בבית, מה שונה? שלא צריך לזוז אלא לדואר לקבל את החבילה? אתם עדיין קונים מהארון של מישהו אחר רק שלא מוזגים לכם קולה בכוסות פלסטיק. </div><div>
</div><div>לפעמים, מדי פעם ככה, אופפת אותי אותה התחושה. התחושה של "חן בוא'נה יא'פראיירית ליגת על למה את מפרגנת לכולם ואף אחד לא לך?!" או "חן, יא'אהבלה! תתעוררי! חברים אין יותר. גם לא באגד!"</div><div>כשאני מתכוונת לפרגון אני מתכוונת בפן המקצועי. מדינתנו שוחה לאחרונה בסטייליסטיות - אופנתי לחלוטין. אני אוחזת בטייטל הזה + טייטל המאפרת. אני מתפרנסת מזה. הכי חשוב - אני מפרגנת. אם אני לא יכולה לעבוד באותו יום אני מפנה למישהי אחרת. אם אני לא יכולה לאפר כלה ביום x אני מפנה למאפרת אחרת. ועוד אומרת לה "היי יקירה, הפנתי אלייך כמה מאופרות כי לא בא לי/לא יכולה לעבוד באותו יום".</div><div>אז איך זה שאני שומעת תמיד שמלכלכים?! לפני מספר ימים, הפקה מסויימת. אנשים שאני מכירה טוב שואלים אותי "למה x לא רוצה שתעשי לה סטייליניג? אתן לא חברות ממש טובות?" אז כנראה שלא. אנחנו לא. בניגוד למה שחשבתי - אנחנו לא חברות בכלל מסתבר. </div><div>וזו לא הפעם היחידה. אני תמיד שומרת על הפה על הסט. מקצועית נטו. לא מלכלכת. אם אני יכולה לעזור אני עוזרת. אם אני יכולה להביא מישהי שאני מכירה ולהמליץ מכל הלב אני עושה את זה.</div><div>אז למה אתן כאלה ז&%ת?! למממממההה?! למה להרוס לי את הפרנסה בעצם?</div><div>יופי. הוצאתי קיטור. תודה בלוג. בשביל זה אתה פה.</div><div>מפרגנת לעצמי:</div><div>והפקה שלי עלתה <a href="http://fashion.walla.co.il/?w=/2131/1725873">לוואלה אופנה הציצו נא</a> - היא באמת נדירה (הצניעות היא מעלה)</div><div>וכמובן שבמדור סגנון של onlife גם כן...פורטל נשים מומלץ בחום (לא משוחדת, באלוהים!)</div><div>
</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-28540937998874803622010-08-20T01:24:00.004+03:002010-08-20T01:29:42.801+03:00הזוי שלא מדברים על זה. החל מאתמוליש דברים שלא מדברים עליהם.<div>מצחיק, כי שום דבר חוץ מהעבודה שלי לא ממש קשור לאופנה.</div><div>הדבר הכי מרגש שקרה לי לאחרונה הייתה הופעה שנחתה עליי פלאס כרטיס vip ל30 seconds to mars בהנהגתו של הפנטזיה שלי: ג'ראד לטו. כן, הוא חתיך. לא, אסור לדבר על זה.</div><div>
</div><div>הזוי, הזוי להגיע להופעה שבה אני בקושי מכירה את השירים. הזוי לא להיות בלחץ ופשוט לעמוד מאחורה כשאני יודעת שהכרטיס שיש לי פותח לי אפשרויות ללילה מאוד סוער שם בחוץ. הזוי? הזוי!</div><div>בהתחשב בעובדה שאני נראית מאוד צעירה השתלבתי יפה בנוף. אני וחצאית הג'ינס שלי, גופיית סבא שחורה ואולסטאר מדליקות לחלוטין. </div><div>הצרחות, הבירה, הבירה, הצרחות. הכל היה שם. ילדות בנות 16 צורחות את הנשמה ואני מגחכת לי מאחורה. מצחקקת עם חברים על מה היה פעם ואם גפ אני הייתי פרחה שכזו?! </div><div>התשובה היא לא! חפרתי תמונות החוצה. לא נראיתי ככה. אף פעם לא נראיתי יותר מבוגרת. אף פעם לא רציתי לנסות להשפריץ סקס. לא נעלתי עקבים אימתניים וגם לא חולצות מחוררות ושקופות. תמיד נהגתי בגוף שלי בכבוד המגיע לו!</div><div>
</div><div>הזוי...</div><div>בכל הערב הזה, המוזר. הרגשתי מאוד ילדה. צפו לי זכרונות מוזרים מאוד מתקופה אחרת. פרועה לחלוטין. שמחתי שהזדמן לי להיות ככה שוב לערב אחד. D-:</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-91780944642799763902010-08-16T21:10:00.002+03:002010-08-16T21:20:46.950+03:00אחרי הרבה זמן...וואו. נעלמתי.<div>נעלמתי כי עברה עליי תקופה הזויה לחלוטין שכללה הרבה החלטות חדשות, ביניהן הרשמה לתואר שני והתרחקות מסויימת מארועים ומקומות שעושים לי רע. שמחה רבה, לא ככה? (-:</div><div>
</div><div>אבל יש כל מיני עדכונים חדשים למיניהם. התחלתי לכתוב לפורטל <a href="http://onlife.co.il/frontpage">onlife </a>ואני נהנית מכל רגע |(-:</div><div>אם תכנסו למדור "סגנון" אז יש שם כמה כתבות שלי.</div><div>האחרונה על חזיות - <a href="http://onlife.co.il/%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94/2974/10-%D7%97%D7%96%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA">פה</a></div><div>מוזמנות לקרוא ולהגיב. </div><div>
</div><div>חוץ מזה לא נחתי לרגע. עבודות סטייליניג, איפור וכו'.</div><div>אחת מוצלחת במיוחד - שאני גאה בה מאוד עלתה <a href="http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=737732">פה</a>. אחד הימים היותר טובים וכייפים שהיו לי. מקווה לחזור לעדכן ולהעלות עוד הפקות שלי.</div><div>
</div><div>שבוע מוצלח לכולנו</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-80853629270040016752010-07-19T23:38:00.003+03:002010-07-19T23:41:51.121+03:00נעלי מליסה - עוררתי את זעמו של העם (-:אני לא בעד למחזר אבל הנה למי שלא נתקלה בכתבה שלי על נעלי מליסה.<div>עתבנתי כמה וכמה אנשים שם...אני לא מבינה למה!?</div><div>לא לעגתי לעיצוב - הנהדר, של הנעליים, אלא למחיר תמורת גומי ממוחזר. אוווופ...יש אנשים שלא יודעים לקבל ביקורת.</div><div>
</div><div>מעתיקה לפה ומלנקקת בסוף לכתבה בפורטל onlife - תהנו</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: 14px; color: rgb(91, 96, 98); line-height: 22px; "><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">ככל הנראה אלו הנעליים ההיסטריות ביותר, האופנתיות ביותר, הלוהטות ביותר והחמות ביותר שקיימות על המדף כיום. הן גם הנעליים החמות והלוהטות ביותר שתנעלו על רגליכן הענוגות במזג האוויר המאוד נוח בישראל. ולא, לא לוהטות כי הן יפות בצורה קיצונית, נהדרות או נוחות. הן חמות ולוהטות כי הן עשויות גומי. ממוחזר. ראוי לציין גם שתג המחיר – יקר. ידוע שממוחזר עולה ביוקר, ואם את רוצה להיות ידידותית לסביבה עלייך להוציא מאות שקלים על נעלי הגומי הממחוזרות. גם תרמת לשמירה על איכות הסביבה, גם אופנתית לחלוטין וגם חמה ולוהטת כאספלט התל אביבי ביום קיץ ממוצע. כמובן שהן גם יהיו שימושיות להחריד בחופשתך הבאה בים המלח, שם תוכלי לככב בסנדלי מליסה על חוף החצץ הלוהט.</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; "> </p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">מה בעצם מבטיחים לנו החברים במליסה? שלמרות הגומי הממוחזר הן אמורות להיות היפואלרגניות, לנטרל זיעה וריח רע על ידי הכרית הקטנה ומפיצת הריח – שגם היא עשויה מגומי. </p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">
</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; "></p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">המותג עצמו הוא חלק מקונצרן ברזילאי וקיים משנת 1979, ומשתף פעולה עם מעצבים ותיקים יותר ופחות כמו ויויאן ווסטווד וקרים ראשיד אבל השאלה הגדולה היא איך נעליים עשויות מגומי, מתומחרות גבוה גבוה, חמות מאוד ולא מתאימות לאקלים הארצישראלי תפסו פה כאש בשדה קוצים?! הרי חם פה, אחוזי הלחות בשמיים, ולא יעזור שאמרו שלא מזיעים בזה – כולנו יודעות שדווקא כן. לא יעזור שהבטיחו שהנעל "תעטוף את הרגל" – היא בעיקר חותכת חותכת כתוצאה מהחיכוך. הריח המתקתק המוזר שלהן, זה שאמור להישאר שנים על גבי שנים – לא ממש נשמר לאורך זמן. והכי נורא – למה שאני ארצה לשטוף את סנדלי העקב שלי במים?</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; "> </p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">מצד שני, מיליון ישראליות לא טועות – הן טועות בגדול. לשלם 500 שקל על סנדלי עקב מגומי זה הזוי. נכון שהנעל חיננית, נכון שגומי זה יופי של גימיק, נכון שלמחזר זה חשוב. אבל למה לשלם כזה סכום על שקפקפים?!</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">לא אשקר – גם אני עוברת ומתמוגגת מהצבעוניות, מהצורה ומהמתיקות הזו שנקראת נעלי מליסה. אפילו שקלתי לרכוש לי את כפכפי האצבע, ואני עדיין חושקת בהם. אבל מכפכפי אצבע אין לי ציפיות. לעומת זאת, מנעל או מסנדל עקב יש לי. וכשזה עשוי מגומי, לא משנה איך תיקרא הקולקציה, לא משנה מי עיצב את זה, כפריט עיצובי זה יפה. כנעל עקב? אני נשארת בשקפקפים.</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">
</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">
</p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; "><a href="http://onlife.co.il/%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94/576/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9F-%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99">לחצו לכתבה ולתגובות המענינות(-:</a></p><p dir="RTL" style="margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; ">
</p><p></p></span></div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-13175287113019358772010-07-14T22:24:00.003+03:002010-07-14T22:34:37.070+03:00מעשה במאפרתמעשה בהפקת אופנה עם מאפרת שהייתה לא כל כך מוכנה.<div>מהתיק הוציאה פלטה בעלת 3 קומות, לא פחות, על הפלסטיק השחור התנוסס לו לוגו ענק: מאק!</div><div>אחריה באה פלטה נוספת עם לוגו נוסף. שפתונים וגלוסים הוסבר לי.</div><div>הכל מקורי? שאל הספר המבולבל. </div><div>היא ענתה: כמובן! חברה הביאה לי מחנות המפעל!</div><div>הספר חייך מאוזן לאוזן נוכח כמות הפלטות שנשלפו בזו אחר זו. אני הסמקתי מבושה.</div><div>אחר כבוד הוצאו 2 אודמים נוספים</div><div>תיק שקוף שהכיל כל גוון על הפלנטה שיש לחברות השוק בחנות בטענה ש"הטיובות ממולאות במוצרי מאק - איכותיים לא פחות".</div><div>
</div><div>ההלם והשוק תפסו את פני, איך אספר לה שגם אני מאפרת? אללי?!</div><div>שכן אותי היא מורחת ומספרת סיפורים עם אמינות מהת*ת! </div><div>למה לשקר כשהאמת בסוף במילא תתברר?</div><div>
</div><div>בסופו של היום ניגשתי אליה ושאלתי לאיכות המוצרים.</div><div>היא ענתה "זה מאק וכולם יודעים שהם נהדרים, איך את סטייליסטית בהפקות ואיכות לא יודעת לזהות?!"</div><div>כמובן שהסברתי לה שכל אחת יכולה לטעות, אבל גם אני *קצת" מבינה באיפור ואם זה מאק אני באמת אהיה בשוק!</div><div>רק הוספתי בחיוך - זה לא משנה מה כתוב על הקופסא אלא התוצאה הסופית,</div><div>ובאותו רגע היא עלתה על מונית</div><div>האמינות נהרסה ואותה אין להשיב ולכן להפקות שלי אותה לא אגניב (-:</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>כן. משעמם לי ולוירוס בבית. משעמם לנו מאוד!</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-19052809138321206332010-07-13T01:50:00.003+03:002010-07-13T01:55:08.903+03:00לפעמים זה לא בא.יש ימים כאלה, רעים.
ובימים האחורנים הם כאלה, רעים.
אני מרגישה לא טוב. חולה משהו. אולי וירוס ובעיקר מיגרנה. אין לי כוח לעדכן פה. אני מרגישה מרוקנת.
כאילו החיים שלי עומדים להם במקום אחד. הם מתקדמים כמו סרט נע - העל מסביב זז ואני זו שעומדת במקום. אכן השוואה מטמטמת חושים.
יש לי כל כך הרבה נושאים לכתוב עליהם, אין לי כוח לשבת שנייה מול המסך. אני והמיגרנה.
הפסדתי הרבה ארועים בעודי מתחלה בבית וזה מרגיז. הפסדתי גם עבודה.
הדבר שהכי מרגיז הוא שאני חייבת לרענן את המלתחה. הבעיה היא שאני לא מוצאת שום דבר שאני אוהבת. ויש לי רשימה מדוקדקת של מה אני צריכה.
בטח פוסט הבא אעשה רשימה: מה כל בחורה חייבת בארון! עצמות מסטייליסטית בג'ינס (אבל ג'ינס טוב) ואולסטאר (של בלונדי!)
בנתייים. הולכת למיטה. בתקווה שמחר בבוקר יהיה מניקור טוב (-: מפנק משהו...
אתן מוזמנות להכנס ולהתרשם מפורטל חדש שאני כותבת בו במדור הסגנון, <a href="http://www.onlife.co.il/">www.onlife.co.il</a> חדש חדש טרי טרי נחמד מאוד!
תעשו סיבוב, מה'כפת לכן?! (-:חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-37258758894501615362010-07-07T00:44:00.001+03:002010-07-07T22:20:00.033+03:00הוניגמן שלום מדברת אטימות/רמאותלאחרונה אני מרגישה שהבלוג הזה הופך לנציב תלונות הציבור - כשאני הציבור המתלונן תמידית.<div>אז או שהדברים הללו קורים רק לי - או שכולם שותקים. </div><div>אבל היי, לפחות זה קשור לאופנה.</div><div>אז הסיפור הוא כזה: לפעמים יוצא שאני מחפשת פריט ספציפי. הפעם - שמלה בגזרת "טוליפ" בצבע שחור. לאחר שיטוטים רבים נמצאה השמלה מיוחלת - בהוניגמן (אכן מפתיע) במחיר מפתיע עוד יותר של 100 ש"ח במבצע. תענוג.</div><div>לצערי, לא נמצאה המידה והמוכרת החביבה בסניף בדיזנגוף סנטר הבטיחה שתזמין לי ושזה בטוח יגיע. שאלתי אם לשלם מראש, היא ענתה שאין צורך. השמלה תגיע ואשלם אז.</div><div>מאושרת וטובת לב הלכתי לדרכי. בזמן הזה עד אתמול נתקלתי בשמלה ב-2 הזדמנויות שונות בסניפים אחרים, ואני, ילדה טובה. אמרו שיזמינו ויגיע, היו נחמדים נורא, לא קניתי ושמרתי אמונים לסניף ממנו הזמינו.</div><div>אתמול קיבלתי שיחה מהוניגמן והודיעו לי חגיגית שהגיעה השמלה! איזה אושר! ישר הוצאתי את כף רגלי בדרך החוצה לשמלה הנחשקת. באותו רגע הודיעה לי המוכרת חגיגית שהמחיר השתנה. כן כן - עכשיו היא עולה 210 ש"ח. המבצע השתנה. </div><div>הייתי המומה והסברתי לה שהובטחה לי שמלה במחיר של 100 ש"ח, לא שילמתי מראש, לא קניתי במקום אחר ואני דורשת לקבל אותה במחיר שבו הזמנתי אותה. זה היה חלק מהתנאי לרכישה הרי. כמובן שנאמר לי לדבר עם שרות הלקוחות ובמקביל היא (המוכרת הייתה 100%) תדבר איתם גם כן. </div><div>אני לא הצלחתי לשים את ידיי על שרות הלקוחות והשארתי מיליון הודעות, המוכרת דווקא הצליחה ונענתה בזו הלשון "הרשת לא אחראית על יידוע הלקוח על מבצעים ומחיר השמלה הוא לפי המבצע הנוכחי".</div><div>בצער רב ובהלם - ובעיקר בגלל עקרון רציני לא רכשתי את השמלה במחיר החדש שלה. פי 2 מהמחיר בו הזמנתי אותה מלכתחילה, שכמובן היה חלק ממכלול השיקולים לרכישה. אם היו אומרים לי ומיידעים אותי שהמחיר עלול להשתנות הייתי מתעקשת לשלם במעמד ההזמנה עצמו. לא אמרו והתעקשו שלא אשלם. </div><div>משרות הלקוחות לא שמעתי. </div><div>
</div><div>ובמילותי של חיים הכט: "מה אתם הייתם עושים?!"</div><div>
</div><div>
</div><div>*** למען ההגינות והסדר הטוב. לאחר עצבים, כעס, טלפונים לשרות הלקוחות (אני עדיין מחכה שיענו לי) חזרה אליי מוכרת מסניף אחר, הוד השרון שגם בו ביקשתי שינסו להשיג לי את השמלה. היא אמרה שיש את המידה אבל המחיר עלה ושהיא מבינה שזה לא הוגן והבטיחה לחזור אליי תוך חצי שעה.</div><div>חצי שעה מאוחר יותר, חזרה אליי המוכרת הנחמדה ואמרה לי שהשיגה את מנהלת שרות הלקוחות והסבירה לה את המצב ועוגמת הנפש שלי מהמקרה. באופן חריג אושר לי לרכוש את השמלה ב-100 ש"ח. תענוג כשיש מוכרות נהדרות שמבינות עניין ומגדילות ראש.</div><div>תודה לך! (-:</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-22911138929351836722010-06-28T19:47:00.002+03:002010-06-28T20:06:47.332+03:00סליחה, יש לכם מידות?זו השאלה החדשה שלי כשאני נכנסת למיני "בוטיקים" וחנויות.<div>היום הסתובבתי שעות ברחבי ת"א על מנת לעזור לאחותי (להלן: קלפטע) לרכוש את השמלה למסיבת הסיום (מאורע חשוב לכל הדעות).</div><div>כל חנות "בוטיק" שדרכנו בה הייתה עמוסה בפריטים צבעוניים ומתומחרים להפליא. כל חנות מייבאת מהמזרח (סין, יפן) וטוענת שהם הם המקוריים, הלוהטים העכשווים והמתומחרים.</div><div>חשקה נפשי במכנס - "סליחה, יש מידה m?" ללא ספק מידה נורמטיבית. התשובות הגורפות היו "לא מתוקה שלי, כל החנות זה וואן סייז. יש רק כמה פריטים בודדים שמגיעים ב2 מידות". </div><div>עוד חנות. אותה תשובה. עוד חנות. אותה תשובה.</div><div>כיוון שקלפטע מאוד רזה, אין לה שום בעיה למצוא וכל מה שהיא לובשת נראה עליה מיליון דולר.</div><div>אני, לא בחורה שמנה, לא רזה, ממוצעת לחלוטין. לא נכנסת בשרוולי החולצה, לא רוכסת את הרוכסן שבמכנס וכמובן שאם החולצה העזה להיות מכופתרת, גם הכפתור לא נסגר. </div><div>עוד חנות (ידועה חבר'ה) מכנס בגזרת הרמון. מדהים. רוצה. מוכנה לשלם את המחיר המופקע על הבד הזול (אך ההדפס היה משגע) וכמובן "וואן סייז, יהיה לך קטן מותק".</div><div>בעודי מתלוננת (אחותי ואמא שלי קוברות עצמן ברצפה תוך כדי) נכנס מנהל החנות/רשת/אלוהי החנות. שמע אותי מתלוננת ואמר לי שהישראליות מאוד קטנות, לכן הכי הגיוני להביא סחורה מהמזרח - גם שם הן קטנות כמונו, הישראליות הכחושות. נטולות הציץ והאגן. כמובן שהוא אמר לי שיש דברים במידה שלי ואז עשה מעשה. שלף מהקולב (לאחר חיפוש ממושך) שק תפוחי אדמה מסאטן צהוב זוהר! את השק מהדקים לגוף בעזרת חגורה (כך הסביר לי) והנה , בדיוק למידותייך. </div><div>ה-ל-ם! טוב שלא הוציא משהו כעור יותר שגזור כטוניקת אובר סייז עצומה.</div><div>שאלתי שוב, אם יש סיכוי שהמכנס יגיע, אני מאוד רוצה אותו. תשובה: את מוזמנת לחפש במקום אחר, לא תמצאי כי זה ייבוא שלנו (ושל עוד 5 חנויות לפחות שתופסות טרמפ על המכולה) אבל, את תמיד יכולה לפרום את הגומי (כן - מכנסיים עם גומי למעלה והן עדיין פיציות) להשחיל אחד חדש ואפילו להוסיף חתיכת בד שחור כדי להרוויח כמה סנטימטרים.</div><div>הנהנתי לשלום ויצאתי בכעס לרחוב. בחום. </div><div>מי שמכירה אותי יודעת שאני לא בחורה גדולה במיוחד או קטנה במיוחד, אבל זה עבר את הגבול. אני יודעת שהכי זול לייצר מידה אחידה וכמובן שהכי זול לייבא מהמזרח, אבל קיבינימאט - התחשבות באלו שעברו את מידה 32? אפשר?!</div><div>
</div><div>בנימה אופטימית, אחותי מצאה את שמלת הנשף שלה. לא מגונדרת אבל נהדרת. וואן סייז. באותה חנות בה יעצו לי כיצד אני מרחיבה את המכנס ב- 3 שלבים פשוטים.</div><div>
</div><div>לחנות, למוכר ולצוות שלום.</div><div>בגרות לשמה.</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-48475295224608832412010-06-24T00:23:00.003+03:002010-06-24T00:31:06.538+03:00הגיגים מימים חמיםחם פה. חם מאוד אפילו. הלחות בשיאה, עור הפנים שלי במצוקה, השיער גם כן. אין מנוס ממיליוני סיכות וקוקו קטן.<div>הדבר היחיד שמצאתי בו נחמה זו שמלת החתולים הנדושה של זארה. כן - כל בנות ישראל רכשו אותה. וכיוון שכל אחת מנסה להפוך אותה למיוחדת אה- לה מיו מיו, מצאתי את עצמי מקורית ביותר כאשר פשוט לבשתי אותה as is בלי גינונים מיותרים וניסיונות להפוך אותה למשהו שהיא לא (כן, סמרטוט זול וחביב מזארה. נראית נהדר ומרגישה אורירי)</div><div>
</div><div>אז היה חם. היה קשה להתלבש. מצאתי את עצמי נוטפת מים בעוד אני הולכת ברגל ונכנסת לסופר פארם כדי להתקרר (מבצע שווה מאוד על ספריי ההגנה של אולטרסול 19.90 ש"ח עבור הפלא השווה הזה) </div><div>
</div><div>מצאתי את עצמי מוטרדת ע"י רוכבי טוסטוסים למיניהם שבפיהם הצעות מגוונות עבורי ושלל מחמאות על "מה היו עושים לי". תודה, אוותר.</div><div>מצאתי את עצמי חומקת מאופניים על המדרכה וגם מקטנועים! כי הכביש לא טוב להם כבר. הולכי הרגל יעברו לעצים מעתה והלאה (-:</div><div>נקודת אושר שגרמה לי לגחך היא תחביב ישן נושן שלי. רחיצת הרכב בשעות הזויות של הלילה. הפעם, השעה 1 בלילה ואני בחוץ עם דלי מים, ובקבוקים. מטליות ומגבות. כמובן שבלילה לא רואים מה רוחצים - זה טוב במקרה הזה, האוטו שלי היה כה מזוהם. כשרחצתי אותו חייכתי לעצמי שזה קריר ונעים ואפילו מנחם. בבוקר הוא אפילו נראה מאושר. גם אני. </div><div>
</div><div>חוץ מזה - <a href="http://nish-nosh.blogspot.com/">בלוג האוכל שלי </a>התחדש לו בביקורת נוספת - שורו הביטו וראו!</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-67486608708549211452010-06-20T16:00:00.002+03:002010-06-20T23:48:15.497+03:00גמדים וענקים -אוהבים לקים?!<div>
</div><div>כמה כייף היה לשמוע שמישהו החליט להביא באופן מסודר את הלקים של opi לארץ! ממש שמחתי וקפצתי לי בהתרגשות בחדר!<div>הכייף התעצם כשגיליתי לי להנאתי שאני אקבל לק במתנה! תענוג!</div><div>עוד יותר כייף: מישהי אחרת תבחר לי אותו.</div><div>הבונוס: אני בוחרת למישהי אחרת!</div><div>התענוג: אני בוחרת ל<a href="http://fashionloca-l.blogspot.com/">קרן</a> (-:</div><div>בעצם אנחנו משחקות לנו ענקים וגמדים בוחרים לקים!</div><div>
</div><div>אז לאחר שעברתי הלוך ושוב על הבלוג של<a href="http://fashionloca-l.blogspot.com/"> קרן</a> חקרתי ובדקתי כמו "סטולקרית" מאיימת את מה שהיא לובשת, כותבת ואוהבת, הבנתי שקרן מחוברת לאופנה ומחוברת לעבודה "נורמטיבית". תובנה נוספת: קרן לא חוששת להתהדר בלקים צעקניים ומקסימים. קרן לא מורחת לקים בצבע אדום/ורוד/נצנצים (בשונה ממני לחלוטין). מה גם שיש לה לקים בכל צבעי הקשת כבר! בעיה. פניתי בתשומת לב לבגדים של קרן, חקרתי אץ הסגנון לבוש, את התספורת המשגעת ועוד פרמטרים נוספים D-: (כן קרן, תפחדי...) ולבסוף נבחר הלק!</div><div>לא צהוב, לא ירוק - מקולקציית שרק. צבע קייצי ונהדר (לדעתי) קרן - אל תתאכזבי! גם שמלת המקסי שלך וגם הפרחונית תתפוס טוויסט מעניין עם הצבע. תנסי D-:</div><div>fiercely fiona! וואווואללה!</div></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgCBtT9MRDOoOD0cP4eob3KjjAU1Y6D8muHKoU5HIICQ4OcBLrNRpMg3-imEhMgYqLWumRUJtPWdgsNW9LZWQ-VlVxUs8pvxoTo9x1l6FuH2-Db3adEXujepxQPO2jnIgqjq3HY03TqXQ_c/s1600/opi-fiercely-fiona-swatch-shrek-forever-after.jpg"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 259px; height: 320px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgCBtT9MRDOoOD0cP4eob3KjjAU1Y6D8muHKoU5HIICQ4OcBLrNRpMg3-imEhMgYqLWumRUJtPWdgsNW9LZWQ-VlVxUs8pvxoTo9x1l6FuH2-Db3adEXujepxQPO2jnIgqjq3HY03TqXQ_c/s320/opi-fiercely-fiona-swatch-shrek-forever-after.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5483814801742602402" /></a>
<div>*ותודה<a href="http://nalula.blogspot.com/"> לשרון</a> שהביאה אותי עד הלום D-:</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-49748757433866297792010-06-14T00:27:00.002+03:002010-06-14T00:33:02.334+03:00מה עוד נשאר לי לספר?!עדכוני טופ שופ: לאחר שהועבר מייל לחברה לבקשתם הם לא חזרו אליי.<div>מי שמופתעת שתרים את היד גבוה לשמים! D-:</div><div>
</div><div>יש לי משבר כתיבה. מצד אחד יש לי המון על מה לכתוב ועל דברים שאני רוצה לשתף.</div><div>מצד שני, כלום. זיפ נאדה גורנישט וכו'...כלום לא עובר לי את המקלדת.</div><div>
</div><div>אז במה אוכל לשתף?</div><div>במבצע על הלקים של סאלי הנסן (20%) בסופר פארם? ושיש צבעים שווים ונהדרים! שרכשתי ירוק וצהוב?! </div><div>
</div><div>שיש 1+1 על מוצרי האיפור בסופר פארם? ושרכשתי 2 קונסילרים, אחד לאזור העיניים ואחד לשאר הפנים?</div><div>
</div><div>שאני נורא רוצה לרכוש סנדלים ולא מוצאת כבר תקופה ארוכה?</div><div>
</div><div>שהייתי בים המלח יום שלם, בשמש הקופחת ולא נשרפתי (אמא שלי גאה. תהיו גם אתם) ושזה כלל עמידה ממושכת תחת מטריה ורודה ונהדרת?!</div><div>
</div><div>מה עוד?</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-15249922777486789102010-06-05T12:58:00.000+03:002010-06-05T13:14:23.180+03:00להתכפכף בכייףלמי שמחכה לדיווחי טופ שופ - אין. כי שרות הלקוחות פשוט לא חזר אליי.<div>אי אפשר לאתר אותם בנט, אין להם טלפון ישיר והפניה נעשית אך ורק דרך החנות.</div><div>מרגיז?</div><div>נורא!</div><div>
</div><div>השבוע עבר בסימן חום האימים ששורר פה. ניסתי בכל הכוח לא להכנע ולא הייתה ברירה. הכפכפים שלי עשו שעות נוספות. </div><div>הלקים גם כן. לגוון זה חשוב D-:</div><div>
</div><div>אני כבר מכירה את המתקפה על כפכפי האצבע. יש שאוהבים ויש שלא. אני מניחה שאלו שלא אוהבים פשוט לא גרים באזור שיש בו 100% לחות כל יום. </div><div>מבחינתי כפכפי אצבע בצבע שחור הם פריט חובה. כל שנה אני מצטיידת בזוג פשוט ביותר מחנות רנדומלית וחורשת איתו את הקיץ, זה בנוסף לזוגות שונים שאני אוגרת. ווידוי - אין לי אף זוג של הוואינס עדיין. </div><div>אם הייתה לי עבודה משרדית, סביר להניח שלא הייתי הולכת בכפכפים. למזלי העבודה שלי מאפשרת לי להתכפכף בכייףD-:</div><div>גם להפקות אני הולכת בפכפכי אצבע, גם לאיסופים וגם לדרינק לילי. </div><div>תמיד ישאלו אותי "איך זה שסטייליסטית הולכת בכפכפי אצבע?! זה נגד חוקי המקצוע"D-: זה לא! כשאני מבלה כמה שעות על הסט, אני חייבת שיהיה לי נוח. אז או כפכפים או אולסטאר אהובות. </div><div>מבחינתי הכפכפים סוגרים לי פינה. זה נראה טוב עם שמלות מקסי, זה נראה נהדר בשורטס, זה נראה מופלא בג'ינס.</div><div>לדעתי זו ללא ספק הנעל האולטימטיבית לקיץ.</div><div>גם את זוג כפכפי האצבע שלי - אלו הקלועות והלא פלסטקיות אני אוהבת. גם איתם אני חורשת את המדרכות ומרגישה שבחרתי בכפכף "אלגנטי". חבל שאין לי מצלמה זמינה, אחרת הייתי מצלמת את אוסף כפכפי האצבע שליD-:</div><div>תמיד יהיה לי בתיק זוג כפכפי אצבע! תמיד תמיד. זה מציל את המצב כשאני נמצאת בנעל לא נוחה ורוצה "לרדת אל העם". ממליצה לכולן לזרוק זוג בתיק (עטוף בשקית נייר כמובן)</div><div>
</div><div>ועכשיו נותר רק ללכת לים. בכפכפים כמובןD-:</div><div>
</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-45708650072290483892010-05-29T20:46:00.003+03:002010-05-29T21:12:26.548+03:00חווית קנייה עגומה ב טופ שופהימים האחרונים היו בחזקת גהנום מתמשך עבורי. המיגרנה חגגה לה ואני חגגתי בין כדור אחד לאחר.
החלטתי לשתף היום בחווית קניות לא משמימה בעליל בtop shop בסניף בדיזנגוף סנטר.
נתחיל בווידוי: אני לא מתה על הבגדים שלהם. יש לי קושי עז למצוא את עצמי חיננית בפריטים המנופחים שלהם, המתומחרים להחריד שלהם ובהיצע המצומצם מאוד יחסית לחנות הנהדרת בלונדון.
אבל היה לי קצת זמן לשרוף כשחיכיתי לשרון והחלטתי לעשות מעשה: להכנס!
מיד אספתי לי פריטים ונכנסתי לתא המדידה. מכל 8 הפריטים שמדדתי, שמלת מקסי שחורה מצאה חן בעיני. באותה שמלה מדוברת, יש פסי תחרה שחוצים את השמלה מקו המותן ומטה - להלן: האזור השקוף. כיוון שבאותו יום הייתי מצויידת בתחתונים האהובים עליי (אלו הלבנים עם הדפס הגלידות המרשים) החלטתי שאצא לי מן התא כדי לבחון את השמלה ממרחק יותר הגיוני. לקחתי בחשבון שזה שקוף, אבל כיוון שזה תא הלבשה לנשים - לא חשבתי שתהיה בעיה.
איזו טעות. עמדו שם 2 בחורות שמדדו כל מה שהיה לסייל להציע, כמובן שגם אם זה קטן זה לא משנה כי זה סייל. לידן עמד מוכר. ממין זכר ששפך את דעותיו לגבי כל פריט כולל קריאות "יוווווו מעללללף עליייך" למרות שזה קטן לה ב2 מידות. אבל לי זה לא נוח לצאת בבגד שקוף היישר לפרצופו של המוכר.
שנייה שיצאתי את התא, המוכר + 2 הבחורות החלו לנהל דיון עליי אבל לא פנו אליי. הן דיברו על השמלה, התחתונים המבצבצים שלי...תענוג. המוכר ממש לקח חלק פעיל והתקרצץ לי לחיים. כמובן שכולם היו משועשעים מאוד מההערות שלו כגון: "יווו מאמי, זה מה זה יהיה דוסיץ שיק עם טייצ," פניני חוכמה כמו "שיוווו זה רק לים"
והבעת החלחלה כשביקשתי טייצ אמרה הכל. הדיון נמשך בלעדיי.
אחר כך הוא עבר לדון איתי על הקעקוע שלי תוך כדי קריאות "מאמי - לא יכול להיות" "מותק" "נשמה" ועוד ועוד.
הבהרה: אתה, המוכר, נותן שירות. אני הקונה, מצפה לקבל אותו. אני לא מאמי, לא נשמה ובטח שלא חברה שלך מימי הפלמ"ח! זה לא מעניין אותי מה אתה חושב ובת כמה אתה חושב שאני. לא מעניין אותי מה אתה חושב שיראה טוב, מה נראה טוב ומה לדעתך צריך להיות מתחת. אני לא מעונינת לדבר איתך בשום צורה על מבנה הגוף שלי, הקעקועים שלי ובטח שלא לפתח דיאלוג! אני רק רוצה להגיע לקופה! לא עצבנית! לא לאחר שמתחת עליי ביקורת עם 2 קונות נוספות ואני בטח לא רוצה גבר שלא הזמנתי בתוך תאי המדידה!
וכדי להיות ממש בוטה: זה שאתה הומו לא עושה אותך מתת האל לנשים בעניני סטיילינג! צא מזה
למזלי שרון הגיעה בדיוק בזמן. לקחתי את השמלה והלכתי לכיוון הקופה. המוכר כמובן הכניס את הרכישה על שמו (אחחח הבונוס המשמים)
ואז הוא הגדיל לעשות וקרא לאחראית משמרת כדי שתוכל לאמת את החשד שלו שאני שקרנית. הרי לא יכול להיות שלקח כל כך הרבה זמן לעשות כזה קעקוע.
הבחורה נקטה בעמדה מזלזלת ובחרה להמשיך לבלוס את הפיצה שלה בתוך החנות.
הלכתי. בהרגשה מזופתת
מה שסיפרתי פה זה על קצה המזלג. בחיי. היה שם הרבה מעבר.
היום, החלטתי להתקשר ולהתלונן על היחס המשפיל. אני בדרך כלל לא עושה את זה, אבל הרגשתי שאני מתפוצצת בפנים. התקשרתי לחנות על מנת לבקש טלפון של שרות לקוחות. נעניתי שאין ושהם שולחים את התלונה במייל פנימי ויחזרו אליי. התעקשתי והתעקשתי. לא עזר.
סיפרתי לאחראית משמרת בקצרה מה היה. היא אפילו לא הגיבה רק אמרה לי "ממממ ממממ, ממממ....מממ...שיהיה. אני מעבירה ויחזרו אלייך"
דוחה. פשוט דוחה.חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com34tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-22433523982395215892010-05-22T20:57:00.006+03:002010-05-22T23:54:29.132+03:00הנעליים שלי:הבייבס הללו, האהבה שלי הגדולה, נעלי החשפניות לייט, שיא הנוחות שלי נקנו לאחר חיפוש מטורף ברחבי הארץ אחרי סנדלים, בצבע שחור, רצוי מבריק, . רצוי עם טוויסט.
לאחר חיפושים שהעלו חרס, נתקלתי בהן. ישבו שם על המדף אך ורק בשבילי שאקטוף אותן.
האבזם, הויניל, הפלטפורמה והפס הלבן שבתחתית הפלטפורמה עשו אותי מאושרת.
כל כך מאושרת שישר נזרקתי לי לסרטי גנגסטרים וחליפות פסים. זה מה שהן מזכירות לי.
אני צועדת בהן שעות, חרשתי איתן המון מועדונים ועדיין, אני אוהבת אותן כאילו נרכשו היום. כאילו לא היו סנדלים מעולם.
אהבה!
*וואפס, תודה שהזכרת לי! קניתי אותן בחנות וויקנד! אכן, מסמך אנושי מפתיע ומזעזע כאחד. זה היה לפני כמה שנים טובות אבל (-:
<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi84WkaFZocvO3MfJG5xnMFM3oVyrq4vWO0NyKg_A9jtyoIUKXUqTFDLYN-BNlFXHHPQ_8Qmf3lh8Vuq6Qb9TWyH311O23oRuTKKYsb9qswolAjAesjFc_1MQ2KgwjaKaVVa1SvYNIZrnZE/s1600/%D7%A1%D7%93%D7%9C%D7%99+%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9C"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 80px; height: 320px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi84WkaFZocvO3MfJG5xnMFM3oVyrq4vWO0NyKg_A9jtyoIUKXUqTFDLYN-BNlFXHHPQ_8Qmf3lh8Vuq6Qb9TWyH311O23oRuTKKYsb9qswolAjAesjFc_1MQ2KgwjaKaVVa1SvYNIZrnZE/s320/%D7%A1%D7%93%D7%9C%D7%99+%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9C" border="0" alt=""id="BLOGGER_PHOTO_ID_5474158579100571650" /></a>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-30261748944375378812010-05-17T01:06:00.003+03:002010-05-17T01:32:24.860+03:00ארוע הבלוגרים של כל פרפיוםבדרך כלל אני לא מגיעה לארועי יח"צ למינהם. אבל הנני מציינת כי הפעם הגעתי לארוע ההשקה של כל פרפיום לבלוגריות.<div>הפעם, הזדמן לי אחה"צ פנוי והחלטתי שהחברה תהיה נעימה (ללכת עם <a href="http://bosmologit.blogspot.com/">בושמולוגית</a> זה לא עניין של מה בכך) ושהנושא יכול לתרום לידע האישי שלי במדעי הריח (:</div><div>אז מה היה לנו?</div><div>ארוע של <a href="http://www.callperfume.co.il/">כל -פרפיום</a>. חברה שנותנת פייט לחברות הפארם השונות בנושא בישום.</div><div>הגענו, עזריאלי, מלון - קומה 20, ביזנס לאונג'. נהדר! אחה"צ ממוזג, נוף נהדר!</div><div>כיבוד קל, הכרות נעימה עם הסובבים ויאללה - להכנס לחדר הישיבות.</div><div> הרצאה קלילה בנושא בישום מבית היוצר של גליה תורן והסבר על המותג עצמו, על המחירים, על הקונספט ועל השרותים השונים שמציעים בחברה.</div><div>גליה נתנה מגוון עצות ודרכים להתאמת בושם. אחת העצות הרלוונטיות ביותר לעונה זו היא לגבי בישום שאינו מכיל אלכוהול כיוון שזה משאיר סימן עם היציאה לשמש. כמו גם שלצרכן בשמים ממותע יש 6 בשמים על המדף - בהם ישתמש לפי מצב הרוח. ככל הנראה שבקטגוריה הזו אני מאוד שמרנית. לי יש 3 בלבד. כולם לגברים. ואני עוד חומדת את של בן זוגי מדי פעם. אבל בדרך כלל אני אלך עם "אלור" של שאנל. </div><div>לרשת יש 3 חנויות וחנות מקוונת. אתר נוח לשימוש וזמין בכל שעה, הבושם הנבחר יגיע עם שליח עד דלת הבית (: נוחות למכורות הקניות און ליין.</div><div>לאלו שחושקת בבושם ספציפי שלא ניתן להשיג שווה לבדוק. החברה מייבאת בשמים שאי אפשר למצוא בחנויות, וככה אמא שלי למשל מצאה לה את הבושם של סטלה מקרטני אותו חיפשה (וזה חף מיח"צ כי היא מצאה אותו שם לפני שנכחתי בארוע עצמו)</div><div>מי שאוהבת הרפתקאות והפתעות יכולה להזמין גם בושם לא מוכר ע"י שימוש בגלגל הבשמים שמתאים אינטואטיבית את הבושם ע"פ צבע. עובד או לא ...עניין של ניסיון מן הסתם. אני לא ניסיתי.</div><div>כרגיל, אני אצמד לי לבושם שלי במחלקת הבישום הגברי של שאנל ודיור.</div><div>
</div><div>
</div><div>לחובבות הבישום מובטחת הנאה משיטוט וחיפוש אחר בשמים חדשים: <a href="http://www.callperfume.co.il/">http://www.callperfume.co.il/</a></div><div>וכמובן שאי אפשר kדבר על בשמים בלי להזכיר את בלוג הבישום הנהדר בושמולוגית: <a href="http://bosmologit.blogspot.com/">http://bosmologit.blogspot.com/</a> שגם נכחה בארוע וכתבה את התרשמותה על הבושם החדש של ולנטינו.</div><div>
</div><div>
</div><div>*חוזרת ומציינת כפי שהבטחתי, הפוסט מסקר ארוע יח"צ שהייתי נוכחת בו.</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-1615594208424795542010-05-13T17:21:00.000+03:002010-05-13T17:27:10.037+03:00בא לי להקיאהיום פורסמה הפקת אופנה פה: <div><div><a href="http://fashion.walla.co.il/?w=/2131/1674254">http://fashion.walla.co.il/?w=/2131/1674254</a></div><div>
</div><div>בדרך כלל אני נמנעת מלדבר על כל תעשיית האופנה בגלוי ובגועל. גם אני עובדת בתעשייה הזו, אני נמנעת מללכלך על קולגות ונמנע מלבקר הפקות שונות, אבל הפעם, אני מרגישה שנעברו כאן גבולות. אני לא מבינה איך מעלים הפקה כזו? לא מבינה...</div><div>מה חשבו להם אותם אנשים שהרימו הפקה שכזו?</div><div>האם זה יהיה ביזאר ונהדר? כי בעיניי זה לא. בעיניי נעבר פה גבול. שימוש בילדים בצורה כה גסה, בוטה ודוחה לעיתים מקוממת אותי.</div><div>אומנות? זו לא אומנות. זו פרובוקציה בלירה. משהו דוחה. </div><div>אני אפילו לא מסוגלת לכתוב משהו קונקרטי. אופפת אותי תחושה נורא דוחה. כל תמונה מעלה בי רגשות נוראיים ביותר. משהו שם פוגע, לא מדויק, אפילו סוטה. אני לא רואה כאן ביקורת חברתית. אני רואה כאן אסון.</div><div>
</div><div>בא לי להקיא. </div></div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com11tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-51758347720426740382010-05-07T17:33:00.000+03:002010-05-07T17:53:50.637+03:00מתכון לפדיקור ביתי קצר (-:הקיץ הבא עלינו לטובה + שעמום רציני ביותר בלילה שיצא לי לבלות בבית ההורים הניב תוצאות מפתיעות!<div>למי שלא יודעת, יש לי בעיה עם כפות רגליים. לא עם שלי, עם של אנשים אחרים. לא תמיד, זה ממש תלוי ברגל (עד כאן יצאתי חולת נפש)</div><div>ובגלל שאני עדיין לא מרגישה שמספיק קיץ כדי למרוח את ציפורני הרגליים שלי בלקים צבעונים ורועשים, החלטתי על מעשה!</div><div>פדיקור ביתי +פרנץ דק!</div><div>
</div><div>כל העסק לא לוקח יותר מ40 דקות. נורא כייף.</div><div>והנה המתכון שלי למשועממות והנרתעות מפדיקוריסטיות (כן, חולת נפש בשנית)</div><div>
</div><div><b>רכיבים:</b></div><div>קערה גדול - פיילה (במקרה שלי הייתה <span class="Apple-style-span" style="color:#FF6666;">ורודה!</span> אושר)</div><div>מים רותחים</div><div>לימון חתוך לפרוסות</div><div>מלח אמבט</div><div>סבון גוף</div><div>אבן לשיוף העור</div><div>קרם לחות לכפות הרגליים (אפשר גם רגיל)</div><div>ניילון נצמד</div><div>קיוטיקל אויל</div><div>מספריים לציפורניים</div><div>פצירה</div><div>צמר גפן</div><div>אציטון</div><div>לק לבחירתכן - אני אתמול רכשתי את הסט של סאלי הנסן לפרנצ' בסופר פארם ב50 ש"ח. לא יקר והוא נהדר (ארחיב בהמשך)</div><div>
</div><div><b>הכנה:</b></div><div>להוריד שאריות לק בעזרת אציטון.</div><div>לשטוף את הרגליים טוב.</div><div>לשפוך את המים הרותחים לתוך הקערה ולהוסיף מים קרירים עד שהטמפרטורה נוחה לכפות המתפנקות. </div><div>שמים את <span class="Apple-style-span" style="color:#FFFF00;">הלימון</span>, מלח האמבט (מלח גס עובד/מלח ים גם כן) והסבון. </div><div>הלימון מבהיר את העור ומחטא אותו, המלח מרכך ועושה פילינג קל.</div><div>לשבת בכייף כ15 דקות. </div><div>לקחת את האבן ולהתחיל במלאכה. וכן, תשפשפו בעדינות. הכל הכל. בין האצבעות, הקרסול הכף עצמה וכל חלק קטנטן ברגל. אם יש אזורים עם עור קשה במיוחד להשקיע בו קצת יותר מאמץ.</div><div>להחזיר את הרגל לשטיפה טובה במים וסבון ואפשר גם לפנק בפילינג ייחודי לכף הרגל (לי יש של שול) או סתם פילינג גוף אקראי. לאלו שאין פילינג אפשר לערבב בכלי סבון+מים קרים+סוכר ---> ווואלהה. פילינג הום מייד!</div><div>לגזור ציפורניים, לשייף אם צריך.</div><div>למרוח טוב טוב קרם לחות + קיוטיקל אויל ולעטוף בניילון נצמד ל10 דקות. הלחות חודרת לעור ומרככת את העור וזה גם דיי נעים למען האמת.</div><div>לדחוף ולהסיר את העור העודף.</div><div>לנקות את פני הציפורן עם אציטון כדי שיהיה נוח למרוח לק.</div><div>עכשיו לרגליים כייף והן רוצות לק. ביחרו את הלק המועדף עליכן ומירחו! אני שמה שכבת בסיס+2שכבות לק+טופקואט.</div><div>
</div><div>הפעם בחרתי בסט פרנצ' של סאלי הנסן. אני לא מחובבות הפרנצ' אבל זה תמיד נראה נקי ומסודר.</div><div>כמו שאמרתי - הוא היה במבצע ועלה כ-50 שקלים בסופר פארם, מחיר לא רע בכלל.</div><div>את הפרנצ' עשיתי על בסיס של אורלי. </div><div>המברשת של הלק הלבן דקה דקה דקה ומדויקת. נוחה לעבודה ולפס דק דק. הצבע הנוסף הוא מעין ורוד חלבי.</div><div>לאחר ייבוש הלבן, מרחתי את הצבע הנוסף.</div><div>חיכיתי לייבוש (תיק תק - 3 דקות) ומרחתי את הטופקואט (אסי כרגע)</div><div>
</div><div> מרוצה ושמחה שמתי כפכפי אצבע וחייכתי לכפות הרגליים שלי שעברו פינוק נהדר!</div><div>
</div><div>בהצלחה!</div><div>
</div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-7272683455549725986.post-27527194739316640582010-05-02T22:45:00.008+03:002010-05-02T23:27:41.328+03:00איך נראה מקום שלא כדאי להתאפר בו?<div>אז הנה, זה המקום להראות את התמונות הללו. ככה מקום שמכבד את עצמו ומחשיב עצמו למקצועי לא צריך להראות. ולמה? כי זה פשוט לא בריא.</div>אחרי התייעצות בפוסט קודם, ואחרי מחשבה מרובה החלטתי שאני מפרסמת אבל בלי שם המקום.<div>למקום הזה נחשפתי במהלך סיור בתל אביב - יפו.</div><div>בעלת המקום היא בחורה צעירה ומקסימה, חייכנית ונדיבה. היא גם יצאה בליין מוצרים משלה, וכשביקשתי מייק אפ להתנסות היא לא חשבה פעמיים, התאימה לי גוון ונתנה לי בקבוק שלם להתנסות. לא הצלחתי להתנסות בו כיוון שהיא פיספסה בגוון. העיקר הכוונה.</div><div>
</div><div>בעצם המהות של המקום היא נהדרת! זה סלון שמספק את כל השרותים שכלה צריכה. חדר אישי להתכוננות, ספא, מספרה וגם עמדת איפור. ללא ספק עמדה גדולה ומרווחת. הושקעה במקום מחשבה רבה, מכל הסיבות האלה החלטתי לא לנקוב בשם המקום.</div><div>
</div><div>הסיבה שאני מפרסמת את הפוסט הזה היא שלא כולן מבינות באיפור, לא כולן מודעות לחשיבות ניקיון המברשות, משטח העבודה והצלליות, סמקים ותכשירי האיפור השונים.</div><div>שכן חוסר ניקיון יכול לגרום להעברת זיהומים ומחלות עור שונות ומשונות. באותו סיור ראיתי הדגמה של חלק מהמוצרים על נשים שונות, כשאותן נשים לא עצרו לרגע וחשבו על ניקיון המברשות והמוצרים. למען האמת הזדעזעתי.</div><div>המברשות נראו עייפות ועמוסות חומר כאילו לא נוקו מיום הקנייה.</div><div>הצלליות והסמקים עמדו ללא כיסוי, וקופסאות היו פתוחות ומחכות לחיידק שיבוא, עפרונות העיניים והשפתיים ללא מכסים והכל דחוס בסלסלות מאובקות.</div><div>חלק מהמוצרים היו מוצרים לא מקצועיים, והכוונה היא למותרים שנרכשים בחנויות איפור זולות ובשווקים שונים. אני לא יודעת איזו חווית איפור טובה יכולה לצמוח מכאן...</div><div>אני לא מבינה מי הייתה מוכנה שיאפרו אותה במוצרים הללו במצבם הנוכחי.</div><div>
</div><div>התמונות מדברות בעד עצמן, אז אני מפסיקה לקשקש!</div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEix1zOvm3oKr-EWXHymHnfEpmKmzSmGStu0Ky4s26Kg-m3TozovzS_Ekoqiu9TwIc2dAnanHSlgSw3-OrOWowil0BSSqNPSKcr-kMpnIQR5K70A52oRptZ8gMGsbzymBfJtoAZTyt6BeDwK/s1600/4"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 240px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEix1zOvm3oKr-EWXHymHnfEpmKmzSmGStu0Ky4s26Kg-m3TozovzS_Ekoqiu9TwIc2dAnanHSlgSw3-OrOWowil0BSSqNPSKcr-kMpnIQR5K70A52oRptZ8gMGsbzymBfJtoAZTyt6BeDwK/s320/4" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5466771608530490546" /></a><div>
<div style="text-align: center;">
</div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgrqjFVKXycWocABFrnSFPCnuum0NdobqRuP8wWRsKRo8yABl_jBtdQVPksKuAoFtG-zP2Vxjho140_hk_SzGp4iAseyXBvHrytb5l_ZoiEDfRF5s-36WM86NeoW0w8ymroQakdOt3VkJ9I/s1600/3"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 240px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgrqjFVKXycWocABFrnSFPCnuum0NdobqRuP8wWRsKRo8yABl_jBtdQVPksKuAoFtG-zP2Vxjho140_hk_SzGp4iAseyXBvHrytb5l_ZoiEDfRF5s-36WM86NeoW0w8ymroQakdOt3VkJ9I/s320/3" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5466771472575152034" /></a>
<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgslbvOUV2l4kmXPrm-PN3Xz07V0yIoVt5FZoyDDDqvjtKIdLJJatxfK6kfoLs05nS9dFhdKFCUUId9QdkyR_qfykOZeJp5GQolXTDnYRzKPc_mWKOiPE9IGGaTcsqYiuG84Rf0zKqlB51x/s1600/2.jpg"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 240px; height: 320px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgslbvOUV2l4kmXPrm-PN3Xz07V0yIoVt5FZoyDDDqvjtKIdLJJatxfK6kfoLs05nS9dFhdKFCUUId9QdkyR_qfykOZeJp5GQolXTDnYRzKPc_mWKOiPE9IGGaTcsqYiuG84Rf0zKqlB51x/s320/2.jpg" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5466771343615858082" /></a>
<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjfJSLYI1SP9ZUFOMkixCb2WLSzgaLIVewTKKWX59tYwN5H1d_b8oSucWZEQTwQPJhkZ63Wpl7Mx_XsLUf4_2IQeOnFlqPHY_9mInxwT5QXfeP16ZfOv49QBjEI2zEN7H6HWKonoKcPiGII/s1600/1"><img style="display:block; margin:0px auto 10px; text-align:center;cursor:pointer; cursor:hand;width: 320px; height: 240px;" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjfJSLYI1SP9ZUFOMkixCb2WLSzgaLIVewTKKWX59tYwN5H1d_b8oSucWZEQTwQPJhkZ63Wpl7Mx_XsLUf4_2IQeOnFlqPHY_9mInxwT5QXfeP16ZfOv49QBjEI2zEN7H6HWKonoKcPiGII/s320/1" border="0" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5466771197262085714" /></a>
<div>
</div><div style="text-align: center;">
</div><div style="text-align: center;">
</div>
<div style="text-align: center;">
</div><div style="text-align: center;">
</div>
<div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>
<div>
</div></div></div>חןhttp://www.blogger.com/profile/11765044107927081949noreply@blogger.com10