יום חמישי, 22 באוקטובר 2009

כמה אופנתי מצידי. ליצור לי בלוג חדש בו אוכל ללהג על מה שארצה מתי שארצה.
כל כך אופנתי מצידי שזה צעד שלא מובן לי בעליל.
כל כך אופנתי שזה...טוב נו...קצת מגעיל אותי אולי.
אבל, אישה צריכה לעשות מה שאישה צריכה לעשות - וזה לז*&ן ת'שכל למישהו.
הבלוג הקודם שלי, ובו 2 וחצי פוסטים נכחד מן העולם. כן כן, גוגל המרושע דחק אותו אל פינה חשוכה אי שם ולא נתן לי להיכנס לתוכו, ולשם שינוי היה לי מה לכתוב. עכשיו אין לי.
אז חוץ מעלעול בדפי הרשת, המלאים בבלוגריות אופנה (יש כרטיס חבר מועדון?!) ההבנה שאני לא רוצה לקדם את עצמי ולדחוף את עצמי דרך הבלוג החוצה- ולא, אני לא רוצה. תודה. אין לי שום צורך בפרסום כרגע.
אגב, גם שמתי תמונה לא מייצגת שלי בעליל. כן כן, אם כבר תמונה אז אחת משובחת אה- לה הייתי כך במציאות.

ומפה לשם, אני מניחה שזה הפוסט הראשון והחלול שלי. אין בו כלום, שברי מידע עליי. אני מניחה שיום אחד אעשה רשימת 200 השטויות שלא ידעתם עליי. 200 זה כי אני הומנית, קיימת בי הרגישות לדעת כי זה פשוט לא מעניין אף אחד.
אני אוהבת תמונות, אין לי מושג איך להעלות אותם הנה, אני גם אוהבת עיצוב - ואין לי מושג איך לעצב את הבלוג הזה. ככה שאל תיקחו את זה אישית. נשמור את זה פשוט וקל.
לפחות בנתיים, עד אחרי סערת ה"אני יכולה לכתוב סמינריון בשבוע ולהוציא יופי של ציון". או ככה נראה לי לפחות.

תבקרו.

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

מסר ידידותי מהדיג'יי שבמשפחתו ניסית לפגוע:
אל תנסי אפילו להגיע למסיבות של "בחזרה לאזימוט" כי מהיום את לא יכולה יותר להכנס בנוסף:אם עוד פעם אחת את תנסי לפגוע באותו הדיג'יי שהזכרת ,באישתו ובילד שלו,לא מן הנמנע שהסיפור ייסגר בהגשת תביעה על הוצאת דיבה ועל נסיון לפרק משפחה אוהבת.
מה לעזאזל נסגר איתך? אין לך טיפת בושה או כבוד? את לא מתביישת יא חתיכת הורסת משפחות עלובה שכמוך
לפי דעתי הפעם באמת הסתבכת ואם האנשים הלא נכונים
במקומך הייתי שולחת לו הודעת התנצלות רצינית מאוד כי הבנאדם כבר פנה לעורך דין ולאמצעים משפטיים במטרה לתבוע אותך,איזה מטומטמת את!