יום רביעי, 2 בדצמבר 2009

פירגון זו לא מילה גסה.

לאחרונה יש בי תחושה מוזרה. תחושה שאין או שיש בה אחיזה במציאות. הפירגון ככל הנראה מש מן העולם או שמא המילה נעלמה מן הלקסיקון. ולמה אני מתכוונת? שהרי עולם הבלוגים הוא עולם מפרגן ביותר. ואני לא צוחקת, הפירגון בין הבלוגרים והבלוגריות הוא פשוט משמים בעיניי, אם אין מה להגיד אז אין - לא כותבים. וכשיש על מה לפרגן, מפרגנים מכל הלב. בלוגי האופנה השתלטו על הרשת, כולם מכירים באופן וירטואלי את כולם, כולם מציצים לכולם וללא ספק בלוגי אופנה צצו כפטריות אחרי הגשם. מי שהרוויח הוא ללא ספק הבלוגרים והבלוגריות, במיוחד אלו שהבלוג הוא סוג של חשיפה תקשורתית עבורם. אלו שמקבלים מתנות ויוצאים לארועי יח"צ כאילו היו נינט ביום עמוס. כל בלוגרית אופנה תגיע לכל ארוע אליו תוזמן ותחמוד לעצמה מתנות. כמה כייף! אני חושבת שזה פשוט נהדר! אבל לא על פירגון אמיתי באתי לדבר, אני מדברת על הפירגון בתעשייה. וכאשני אומרת בתעשייה אני מתכוונת לזו שאני חלק קטן ממנה, עולם הסטיילינג (כמה אופנתי להיות סטייליסט לא?!) ועולם האיפור. 2 העולמות הללו מקבילים ובד"כ לא נפגשים. אצלי הם נפגשו לפני מספר שנים - לפני שסטייליסט היה מינוח אופנתי להחריד. אז כבר כמה שנים שאני מתפקדת כסטייליסטית ומאפרת, בשנה וחצי שנתיים האחרונות אני מתפקדת פחות ופחות עקב לימודים ועוד פחות בתעשייה התקשורתית, יותר בתחום האישי בו הרכבת מלתחה וקנינות זה ממש אומנות וכייף לא נורמלי בעיניי. אבל כשאני עובדת בהפקות, אני תמיד אסדר לחברה את התפקיד הלא מאוייש על ידי, תמיד אני אדחוף דווקא את החברה ולא את המאפרת המוכשרת יותר או הסטייליסטית הטובה יותר מזו המוצעת. כן - חברים וחברות זהו פירגון לשמו. אני מפרגנת לך בעבודות ומחלקת את הכרטיסים שלך ואת מפרגנת לי בעבודות בחזרה. כן כן!!! תמשיכי לחלום יקירה, שהרי זה לא קורה בחיים האמיתיים. בחיים האמיתיים אני המפרגנת, אני זו שעוזרת מסדרת ומייחצנת עד בלי די, לעומת זאת, אני זו שיושבת בבית ושומעת מחברה "יוו, הייתי בהפקה מדהימה עם סטייליסטית אחת, אולי את מכירה (זורקת שם) כן כן היה מדהים הצוות הכי כייפי שעבדתי איתו". חלילה שאותה אחת תספק עבודה בשבילי. זה ממש לפרגן הרבה מעבר ליכולתה. וכשאת יושבת בפגישת הפקה - למה שלא תרצי לעבוד עם מישהי שאת מכירה ויודעת את העבודה (וכן, אני מפרגנת כאן לעצמי) למה שתרצי לעבוד עם מישהי אחרת שלצורך העניין למדה להיות סטייליסטית בבית ספר לסטיילינג כזה או אחר שצץ במדינתו? זהו יקיריי - חוסר פירגון. עוד חוסר פירגון - הוא לראות עבודה של מישהי מסויימת, אני הרי יודעת שראית את העבודה, לא תפרגני?! לא! היא לא תפרגן. ואם אני מעיזה לא לראות עבודה אחת שלה? לא להספיק להתקשר לומר שזה מקסים בעיניי (גם אם לא, אני אוהבת לפרגן ולתמוך) אבוי לי, אני מקבלת טלפון זועם, בצידו השני "למה לא אמרת כלום?! מה לא ראית עוד?! יווו, היה מהמם עבדתי עם סטייליסטית מדהימה, מישהי חדשה, קוראים לה אירנה (שם בדוי) היא חדשה בתחום, היא יפה מאוד, ממש כוסית..כן כן...לא אמרתי להם עלייך כי אני מעדיפה לקדם שמות צעירים..." אז או שאני זקנה, או שאני לא מבינה. ואולי אני תמימה? ואולי לא...אולי הציפיות שלי כל כך אמיתיות, אני מצפה שינהגו בי כמו שאני נוהגת באחרים, במיוחד אם ידוע על עבודה לא מאויישת כזו או אחרת ואני יכולה לעזור למישהי לעבוד. הרי למה לפרגן לי? אני לא כוסית מדהימה, חצופה עם מרפקים מברזל שדוחפת ודוחפת. אני רק אני, בג'ינס, בגופיית סבא ובסניקרס הכי פאקינג מושלמות שתתקלו בהם אי פעם. אני לא נכנעת לסטייל הג'ינס המלא קרעים והמשקפי ראייה מפלסטיק בעלות מסגרת עבותה ושחורה. אני לא לובשת חצאיות מותן וחולצות מויצ"ו. לעומת זאת, לי יש כישרון - ומה יש לך?! *השמות בדויים, אין לי שום כוונה לפגוע או להעליב. רק לספק מבט קצרצר על תעשייה שנראית זוהרת מבחוצ וצבועה מבפנים

11 תגובות:

Tal Pro MakeUp אמר/ה...

מאד הזדהתי
פוסט נפלא

לובה אמר/ה...

זו סיטואציה שאפשר להזדהות איתה ולהשליך אותה על הרבה מצבים בחיים.
תפסיקי לתת לאנשים סיכוי, תפסיקי לפרגן.
ממילא לא תקבלי אותו יחס בחזרה, אז מה הטעם?

חן אמר/ה...

היי טל - תודה רבה. חבל שגם את הזדהית עם זה.

לובה - בהחלט אפשר. אבל בתעשייה כזו, שהיא מצומצמת יש איזושהיא ציפייה מסויימת מחברים וממכרים.
אני לא אשנה את עצמי ואפסיק לפרגן, אני עם עצמי חיה בשלום. עם אחרים קצת פחות (-:

אֶפי אמר/ה...

מוזר.. קשה לי להבין אדם כזה.
מצד שני- לא עדיף כן לפרגן למי שאת יודעת שתחזיר לך?
אולי אני לא ממש מבינה, אבל לא ניראה לי שמי שמעזה להגיד לך- "לא אמרתי להם עלייך כי אני מעדיפה לקדם שמות צעירים..." ראויה לקבל ממך יחס אחר מזה שהיא נותנת.. :-/

חן אמר/ה...

היי אפי. הלוואי וזה היה אדם אחד. זו תעשייה שלמה של אנשים כאלה. לצערי הרב מי שאת היום לא נחמדה אלייה, תימצא איתך על הסט בשבוע הבא...בעייתי מאוד.

אֶפי אמר/ה...

אז הבנתי לא נכון את הקטע - חשבתי שמדובר במישהי מסוימת..
זה ממש מבאס לשמוע שהתעשייה הזוהרת הזאת לא כ"כ נעימה מבפנים כמו שהיא נראית מבחוץ :-/

חן אמר/ה...

הכתיבה היא בעקבות מקרה מסויים אומנם. אבל המקרה לא יחיד ובטל שלא יושב בודד על ספסל האכזבות...
התעשייה הזו דרעקית לעיתים קרובות.

וכדי לזכות במילה דרעק יש צורך באמת באופי מיוחד (-:

שטיק אמר/ה...

זה מעצבן, זה מזכיר לי את התקרית המביכה (אותי, בתור "יוצרת שראלית") שבה נתנו לבר רפאלי לשפוט בפרק הסיום של "פרוייקט מסלול".
יש כל כך הרבה אנשים שבאמת מבינים בתחום, ובאים עם המון רקע בתחום, ובחרו דוגמנית שאפילו לא מתלבשת בעצמה.

אז זה הזכיר לי את מה שכתבת כאן, וחורה לי לשמוע שזה קרה.
בפעם הבאה אל תהיי נחמדה (קשה, כן, רצוי, מאוד).

חן אמר/ה...

וואי, הקטע עם ברפאלי בפרוייקט מסלול היה מרגיז נורא. היא לא יודעת להתלבש או להתאפר, להפוך אותה לבמינה בתחום זה לעשות עוול לתוכנית (שלא תשוב לעונה נוספת.)

שטיק אמר/ה...

צריך לפתוח ערוץ שמוקדש כולו לאופנה ישראלית, אבל בלי לתת לזכיינים מערוץ 3\22 להתקרב לזה אפילו.

לירז אמר/ה...

הי חן,
מבינה מאוד לליבך! גם אני אדם שנוטה לפרגן ובכיף לאנשים, אך אני לאט לאט מתוודעת לעובדה המצערת שלא כולם כאלה, וצריך לקבל גם את זה.
תמשיכי לפרגן, זה מקסים בעיניי, אל תהפכי להיות כמו האחרים שלא...
יופי של בלוג, אהבתי.
לירז (מלירה סטיילינג)