מצחיק, כי שום דבר חוץ מהעבודה שלי לא ממש קשור לאופנה.
הדבר הכי מרגש שקרה לי לאחרונה הייתה הופעה שנחתה עליי פלאס כרטיס vip ל30 seconds to mars בהנהגתו של הפנטזיה שלי: ג'ראד לטו. כן, הוא חתיך. לא, אסור לדבר על זה.
הזוי, הזוי להגיע להופעה שבה אני בקושי מכירה את השירים. הזוי לא להיות בלחץ ופשוט לעמוד מאחורה כשאני יודעת שהכרטיס שיש לי פותח לי אפשרויות ללילה מאוד סוער שם בחוץ. הזוי? הזוי!
בהתחשב בעובדה שאני נראית מאוד צעירה השתלבתי יפה בנוף. אני וחצאית הג'ינס שלי, גופיית סבא שחורה ואולסטאר מדליקות לחלוטין.
הצרחות, הבירה, הבירה, הצרחות. הכל היה שם. ילדות בנות 16 צורחות את הנשמה ואני מגחכת לי מאחורה. מצחקקת עם חברים על מה היה פעם ואם גפ אני הייתי פרחה שכזו?!
התשובה היא לא! חפרתי תמונות החוצה. לא נראיתי ככה. אף פעם לא נראיתי יותר מבוגרת. אף פעם לא רציתי לנסות להשפריץ סקס. לא נעלתי עקבים אימתניים וגם לא חולצות מחוררות ושקופות. תמיד נהגתי בגוף שלי בכבוד המגיע לו!
הזוי...
בכל הערב הזה, המוזר. הרגשתי מאוד ילדה. צפו לי זכרונות מוזרים מאוד מתקופה אחרת. פרועה לחלוטין. שמחתי שהזדמן לי להיות ככה שוב לערב אחד. D-:
3 תגובות:
העיקר שההופעה עצמה הייתה טובה?
הבנתי שגוט נו שיים חיממו אותם, הם טובים ממש בפני עצמם!
ושתדעי לך שזה כיף לפעמים להרגיש ילדה... אני כל כך מכירה את התחושות שעברו עלייך בהופעה, ברצינות.
שרונה
הייתה הופעה נהדרת! הם ממש יודעים להפעיל קבל. סוג של יובל המבולבל לבני נוער (-:
גוש נו שיים אכן חמודים!
אני שמחה שאני לא היחידה שעוברים בה רגשות מוזרים בכאלה רגעים D-:
באמת הרגשה מוזרה, העיקר שנהנית.
הוסף רשומת תגובה