בכל מקרה, לאחר שישה ימים בלונדון שבתי ארצה עם שלל תובנות חדשות ומעניינות. העובדה שהיורו השווה את מחירו לפאונד גורמת להצפה בתיירות פנים אירופית. הרחובות עמוסים באנשים, אף אחד לא אנגלי.
לונדון מאוד שונה ממה שזכרתי. מאוד.
טוב, נתחיל בטיסה הלוך. לא מלאה, מקום לרגליים + מושב נוסף שאוכל "להתרווח" עליו בשינה נהדרת.
הגעה למלון ממוקם נהדר והופה, החוצה. בן זוגי היקר מדשדש לו בחיפושים אחר כרטיס למשחק כדורגל. לא מצאנו. התחלנו ללכת, להסתובב לחקור.
אבל כיוון שזה ממש לא מעניין אף אחד מה ראיתי נעבור לחלק שכן מעניין : קניות.
לונדון לא יקרה. זה מאוד קשור לעובדה שהפאונד זול כרגע באופן יחסי. החנויות ענקיות, מלאות אנשים וזה רע. מי שנוסע לשבוע שופינג שיבושם לו, אבל מי שרוצה לראות את העיר קצת צריך להימנע מחנויות ענק. לא שיש שם חנויות שאינן חנויות ענק.
הסיילים. אחחח...כן מכירת אמצע העונה ופסחא. תענוג. בכל מקום השלטים מחייכים ומזמינים לבזבז מזומנים. חלונות הראווה מקומם במוזיאון ואני, מקומי בפארק. כי בתי הכלבו וחנויות הענק עשו לי חלושס רציני. ככה שלחזור עם שקיות עמוסות כל טוב לא חזרתי. אבל ראיתי המון.
M&S הרשת האנגלית המפורסמת בעלת הקו השמרני יותר מספקת ביגוד נחמד וקז'ואלי נורא. יש גם דברים יותר יפים ומעניינים למחפשות. מחלקת לבני הנשים מטריפה, מחלקת הנעליים ענקית ונהדרת והכל במחירים שווים לכל נפש, בעיניי.
לזארה, פול & בר וh&m לא נכנסתי. מיותר בעיניי. ג'אנק יש גם באלנבי! מעבר לכך שהחנויות גדולות מדי בשבילי וזה מבזבז את זמני היקר.
טופ שופ - מעוד כל פאשיוניסטה (איזו מילה דפוקה זו...) עמוס, יקר, לא ממש מציאה. בדיוק כמו בארץ.
הסיוט הגדול - או פרימארק! זוועת עולם. זוועה!!! המון קומות של חנות שנראת כמו שוק, הפלסטיק חוגג, האיכות מזעזעת והמחירים מחירי רצפה (גם הבגדים על הרצפה כן...) חיקויים של תיקי הקייט קידסון הנהדרים (החנויות שלה בלונדון מהממות!!! ויקרות!!!). בקיצור. לעמוד שעה בתור בשביל נעליים שכמו שחבר שלי הגדיר "זה יכול להיות יופי של קערת מים לחתול כשלא תשתמשי בהן. זה פלסטיק זול!!!" זה לא שווה. לא את איכות הבגדים (ירוד. פרום. שוק.) ולא את הזמן שאפשר לבלות בחוץ. נכנסתי, 15 דקות בפנים והחוצה לאוויר. ברור שאם לא שמעתי עברית ולו פעם אחת, אז בחנות הזו שמעתי מכל עבר עברית. בחורות עומדות וצועקות "רחחחחללללללללללללל, תביאי לי במידה אחת יותר!!!". למרות שיש תאי הלבשה, הישראליות מעדיפות להתפשט מול מראה כדי לא לבזבז זמן יקר, לתא ניתן להכניס עד 8 פריטים. חוויה מזעזעת ומאוד לא נעימה מבחינתי.
קייט קידסון! הוווו, כמה יופי. כמה פרחוני ונהדר. כמה יקר! שווה כל רגע וכל גרוש שיש.
נעליים, גם לא חסר בלונדון. יש מכל טוב וטוב בכל מקום ובכל חנות. כמובן שעל איכות צריך לשלם, ולכן הדברים האיכותיים יקרים יותר.
כמובן שאיפור הוא חלק בלתי נפרד מטיול, לכן חנויות איפור הן חנויות בהן התעכבתי הכי הרבה זמן. בקובנט גרדן המבחר מדהים. בסוהו גם כן. ממליצה לתור את הרחובות הקטנים ולחפש.
ממש הפכתי את זה לפוסט מדריך חן ללונדון. זו לא הייתה הכווה אבל אני זורמת.
בכל מקרה אני עוצרת כאן. יש הרבה מה לעשות.
אני רק יכולה לספר שהטיסה חזרה הייתה סיוט!!! מלאה בילדים ותינוקות צווחניים. נקודת האור היחידה הייתה כשבזווית העין קלטתי לי את דודי בלסר (שלא יודע את זה, אבל היינו אמורים להתחתן בעבר הלא כל כך רחוק) יושב לו מימיני, ככה היה לי במה לבהות כחברי היקר החליט לישון.
בשדה כבר הבנתי שאני כבר לא בקנזס, הרעש, התור, הצעקות ודודי בלסר אחד שעזר לי להרים את המזוודה. ג'נטלמן אמיתי.
מי שמעונינת ביותר פרטים לגבי חנויות, מה לראות ואיפה לאכול שתכתוב. אני אשמח לפרט (-:
2 תגובות:
שמחה שנהנית, לונדון מושלמת.
אגב, cath kidston ולא כפי שנכתב, אם אינני טועה. בזזתי אותם לרוב באוקטובר (או הם אותי, תלוי איך מסתכלים על זה)
נכון, התעצלתי לעבור לאנגלית!
אז זה או קייט ולבטא כמו באנגלית או קאט, שניהם נראו לי בסדר כשכתבתי (-P:
להיט בחנות הזו! אני הייתי נשארת עם "בזזתי אותם". ככה מרגישים טוב יותר אחר כךD-:
הוסף רשומת תגובה