הדבר היחיד שמצאתי בו נחמה זו שמלת החתולים הנדושה של זארה. כן - כל בנות ישראל רכשו אותה. וכיוון שכל אחת מנסה להפוך אותה למיוחדת אה- לה מיו מיו, מצאתי את עצמי מקורית ביותר כאשר פשוט לבשתי אותה as is בלי גינונים מיותרים וניסיונות להפוך אותה למשהו שהיא לא (כן, סמרטוט זול וחביב מזארה. נראית נהדר ומרגישה אורירי)
אז היה חם. היה קשה להתלבש. מצאתי את עצמי נוטפת מים בעוד אני הולכת ברגל ונכנסת לסופר פארם כדי להתקרר (מבצע שווה מאוד על ספריי ההגנה של אולטרסול 19.90 ש"ח עבור הפלא השווה הזה)
מצאתי את עצמי מוטרדת ע"י רוכבי טוסטוסים למיניהם שבפיהם הצעות מגוונות עבורי ושלל מחמאות על "מה היו עושים לי". תודה, אוותר.
מצאתי את עצמי חומקת מאופניים על המדרכה וגם מקטנועים! כי הכביש לא טוב להם כבר. הולכי הרגל יעברו לעצים מעתה והלאה (-:
נקודת אושר שגרמה לי לגחך היא תחביב ישן נושן שלי. רחיצת הרכב בשעות הזויות של הלילה. הפעם, השעה 1 בלילה ואני בחוץ עם דלי מים, ובקבוקים. מטליות ומגבות. כמובן שבלילה לא רואים מה רוחצים - זה טוב במקרה הזה, האוטו שלי היה כה מזוהם. כשרחצתי אותו חייכתי לעצמי שזה קריר ונעים ואפילו מנחם. בבוקר הוא אפילו נראה מאושר. גם אני.
חוץ מזה - בלוג האוכל שלי התחדש לו בביקורת נוספת - שורו הביטו וראו!
תגובה 1:
את עושה ביקורי בית עם הרחיצה? בביקיני במקרה?
הוסף רשומת תגובה