32 צלליות שחורות (או למה לא- עברי המפוקפק והמפוהק)

שאלוהים יעזור לי. 32 צלליות שחורות. מספר הזוי לחלוטין. כל אחת מיוחדת. כל אחת במרקם אחר. עם תת גוון אחר ועושה אפקט שונה לחלוטין - אפקט שונה שרק אני רואה. אז למה אני נחרדת? ולמה אני החלטתי שזה קשור לעבר בעצם?! אז ככה. שחור...שחור...שחור ושוב שחור. שנים של לבישת שחור. כל כך הרבה שחור שמן הסתם גם במזוודת האיפור שלי הוא תפס לו מקום של כבוד, ואולי בגלל זה לא העזתי לרכוש כלום מקולקציית השחורים של מאק. השחור הזה מסמל בעיניי משהו מהעבר. אולי את העובדה שהייתי מטאליסטית זבת חוטם?! ואולי את העובדה שאני בדרך כלל אקנה בשחור. אני מאמינה שזה הצבע המחמיא לי ביותר ושהוא מורכב מכל צבעי הקשת. אבל היום, אני כבר לא אותה זבת חוטם, שהייתה מבלה ימים כלילות במועדונים מפוקפקים כמו האזימוט, לילינבלום 25 וכמובן, מסיבת בחזרה לאזימוט כשהן מתקיימות. הצבע השחור הזה קשור גם לעניין ההתבגרות. אולי לעובדה שפעם, הייתי נהנית מהמסיבות הללו, הרגשתי כמו "מלכת הלילה" והייתי רוקדת עד צאת נשמתי, מפלרטטת להנאתי ומנהלת רומן מקרי עם איזה דיג'יי מהמועדון כזה או אחר, כמובן שזה צילק אותי עד עמקי נשמתי, הוא היה מבוגר ממני מספיק ומלא ביטחון עצמי וניסיון כדי לזכות בתשומת ליבי וכדי ללמד אותי בעתיד, ממבט בוגר - היום בעצם, שזה היה קשר דיי מזיק. הרסני אולי? אבל מה אכפת לי ולכל השחור שלי - הביטחון העצמי בשמיים, בעיות המשקל נעלמו כלא היו והלאה - למסיבה הבאה, שוב אותו רומן הזוי עם אותו בחור או אחר שתיקלט שם והופ...גדלנו. הוא וגם ההוא התחתן עם מי שהייתה אז חברתו ולימים אישתו (כן, בדיעבד ידוע לי שהייתה אחת) ואני המשכתי לי הלאה. אז למה זה קשור לשחור?! כי מצאתי תמונה מאותה תקופה - עם אותו מיסטר דיג'יי, ולא - היא לא תעלה הנה, בה אני מאופרת טיפ טופ בשחור בצללית ספציפית של מאק שהביאו לי מחו"ל ובאודם בורדו משגע, לבוש סקסי וחתולי. את אותו בחור לא ראיתי שנים, גם לא את האחרים. זה גרם לי להסתכל על עצמי היום ולהבין ש"עקרות בית נואשות" זה ממש כאן! לדאוג לחזי חתול זו לא משימה פשוטה, על פניו לאמץ אותו לקח לי שנייה, לנקות, לבשל, לכבס... הלוווווו....אני לא בטוחה שחתמתי על זה! ואיפה המסיבות הפרועות?! השחור בעיניים?! הוא התעדן, הוא עדיין שחור והוא עדיין מעושן בכבדות כשיש ארוע מתאים, המחוכים והעקבים התעדנו, אבל תמיד כשאצטרך לקנות פריט אופנה לעצמי אקנה בשחור. סתם - לפעמים לזכר אותם ימי פורענות היסטרית שלא הייתי משנה בהם כמעט כלום. אולי רק פגע קטן אחד מרומן סרוח. אבל היי...לא בוכים על חלב שנשפך - נותנים לחזי ללקק אותו בהנאה!