הרהורי חורף...

טוב, נתחיל מזה שלא ראיתי את מה שקורה מחוץ לבית שלי חוץ מבלילות כבר שבועיים. שבועיים אני כותבת סמינריון, וחשבתי שזה יהיה קל, הפתעה- זה לא! זו משימה רצופה באכזבות ושברונות ליבי אינספור. ככה שאת הלילות אני מעבירה בחוץ. מתאוררת, אוכלת בעיקר... מעלה על גופי הגמד את כל הקילוגרמים שהשלתי במהלך החופש בעבודה רבה. אכילה בלילה אינה מומלצת! הצד האופנתי הנגזר מחווית הסמינריון היא חוסר בצורך להתלבש. הופ - טרנינג מהוה במזגן, הופ החלפת לק לצבע מזעזע ברגליים, הופ הזנחה...בלילה כאילו הייתי סינדרלה - אני קמה לחיים מתאפרת ומתלבשת ומדמיינת את החורף. שותה בירה, אוכלת שטויות ומבלה. לפני שבועיים חזרתי מברלין, מקום קסום וקפוא להחריד. החלטות אופנתיות לא היו דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שמראה הדובי אינו חביב עלי, החורף לעומת זאת חביב מאוד. 6 שכבות של חולצות וצמר (לא כולל מעיל) גרביון מתחת לטייצ' ומעליו ג'ינס. אכן - קשים חייה של הסובלת מקור. ולא רק שסובלת מקור, גם לא ממש אוהבת את מראה התייר: ניו באלאנס, סנדלי שורש עם גרביים, טי שירט סוף מסלול וחלק מהבגדים שקנית בדרום אמריקה/הודו בטיול אחרי צבא. לא בבית ספרנו! אצלנו צריך להתאים למקום! להתלבש! התמונה צולמה ביום קר , 2 מעלות ליתר דיוק. אני שונאת תמונות שאני נראית בהן מחוייכת כילדה אוטיסטית משהו, אבל התמונה הזו אמיתית, אני שמחה מהחורף מהרוח ומהגשם שיורד בלי הפסקה, אני שמחה כי המעיל שלי יוצא שוב מהארון, הכובע המטופש מכסה את האוזניים לא מממש את יעודו כברט אופנתי אלא כמחמם אוזניים הכרחי, הגרביון ומתחתיו טייצ' ו10 השכבות כולל הסרעפן שקניתי אי שם לפני מס' שנים...הugg כנעל מחרידה אך שימושית..בקיצור - חלום. ועוד הרוח שהעיפה את המעיל וגרמה למנובר כל כך מרילין מונרואי מצידו. ללא ספק ימים יפים. שלכת מקסימה וקסומה, והרגשה של "הנה אני שוב בחורף באירופה, ממש כמו שהיה כשגרתי אי שם בבולוניה הקפואה" מחשבות על העבר על העתיד ועל הסמינריון הציפו אותי. כשחזרתי -לתוך גל חום מסעודיה, היה ברור שהמעיל חוזר לארון וכך גם הכובע... חזרה לכתיבת הסמינריון עם מחשבות על חורף קר וגשום. מדליקה מזגן ושוקעת בחלומות קרירים. ...