צפיפות אוכלוסין - מצוקת המקום בארון

תמיד מגיע היום הזה בו אנשים שואלים "הורדת את בגדי החורף?". אז לא, אף פעם לא הייתי צריכה להוריד את בגדי החורף ולארוז את הקיץ. תמיד היה לי מקום בארון. בבית הוריי היה לי ארון עצום בגודלו בהזמנה מיוחדת וכולו שלי. 6 דלתות על 3 וחצי מטר גובה. תענוג! אושר צרוף! לרייר עליו. לחבר, היה מדף. לנעליים היה ארון נפרד, ועוד 2 ארונות קטנים. לצעיפים הייתה מגירה, וגם לכובעים. ככה גם לגרביים ולחזיות. היום פשוט התחשק לי לשבת ולבכות. בדירתי הצנועה יש ארון 3 דלתות, גבוה אומנם, אך הוא מחולק ביני לבין החבר בשוויון.בערך. אין לי מקום לכלום. אין לי מקום לכמויות הגרביים שלי, הגרביונים והלבנים שלי...אין מקום. אין מקום לצעיפים שלי! לכלום אין לי שם מקום, וגם לא לפיג'מות. זה מרגיז. זה הארון אחרי סינון. ככל הנראה זו תהיה הפעם הראשונה בחיי שאני אורזת את בגדי הקיץ למרות שכשאני יוצאת בחורף אני מרבה ללבוש גופיות בפאב כי חם לי בפנים. ניסיתי לפתור את מצוקת הדיור בארון ע"י סלסלות פלסטיק ורודות זוהרות. זה לא הלך. הגרביונים שלי מאיימים לפרוץ החוצה. הגרביים חסרות מנוחה והשכנים מלמעלה - התחתונים עושים להם שמיייח. את הצעיפים קיפלתי. את העליוניות דחסתי. את גופיות החורף שלי (אני אוהבת שכבות בחורף ואת המראה הספורטיבי מסורבל) תקעתי בקצה הארון. אין לי מקום!!! התיסכול חוגג והנשמה יוצאת. למרות שכדי להרוויח את לחמי אני עושה גם סדר בארונותינם של אחרים, בשלי אני לא מצליחה! יש לי יותר מדיי פריטים בארון ואני מתעקשת לקנות חדשים כל הזמן. לגבי הנעליים המצב קשה. גם לנעליים היקרות שלי אין מספיק מקום ויש זוגות שהוחזרו לאחר כבוד לאמא שלי (מגפיי הבוקרים של סנצ'ו, אני מצטערת) אובדת עצות, פונה אני אליכן. עוצו לי עצות! אני ברגע קשה בחיי. ועל כל זה התווסף לו חזי - שהתחביב החדש שלו הוא לישון בארון! חיי כמרקחה. אין לי מה לכתוב על הבחירות האופנתיות שלי, כי הן עדיין מסתכמות בפיג'מה! מבטיחה, שהמילה אופנה תיכנס פה לפעולה בקרוב (לא בטוחה שכולל תמונות שלי..אולי רק של הבגדים פרושים כגופה).