ככל הנראה אלו הנעליים ההיסטריות ביותר, האופנתיות ביותר, הלוהטות ביותר והחמות ביותר שקיימות על המדף כיום. הן גם הנעליים החמות והלוהטות ביותר שתנעלו על רגליכן הענוגות במזג האוויר המאוד נוח בישראל. ולא, לא לוהטות כי הן יפות בצורה קיצונית, נהדרות או נוחות. הן חמות ולוהטות כי הן עשויות גומי. ממוחזר. ראוי לציין גם שתג המחיר – יקר. ידוע שממוחזר עולה ביוקר, ואם את רוצה להיות ידידותית לסביבה עלייך להוציא מאות שקלים על נעלי הגומי הממחוזרות. גם תרמת לשמירה על איכות הסביבה, גם אופנתית לחלוטין וגם חמה ולוהטת כאספלט התל אביבי ביום קיץ ממוצע. כמובן שהן גם יהיו שימושיות להחריד בחופשתך הבאה בים המלח, שם תוכלי לככב בסנדלי מליסה על חוף החצץ הלוהט.
מה בעצם מבטיחים לנו החברים במליסה? שלמרות הגומי הממוחזר הן אמורות להיות היפואלרגניות, לנטרל זיעה וריח רע על ידי הכרית הקטנה ומפיצת הריח – שגם היא עשויה מגומי.
המותג עצמו הוא חלק מקונצרן ברזילאי וקיים משנת 1979, ומשתף פעולה עם מעצבים ותיקים יותר ופחות כמו ויויאן ווסטווד וקרים ראשיד אבל השאלה הגדולה היא איך נעליים עשויות מגומי, מתומחרות גבוה גבוה, חמות מאוד ולא מתאימות לאקלים הארצישראלי תפסו פה כאש בשדה קוצים?! הרי חם פה, אחוזי הלחות בשמיים, ולא יעזור שאמרו שלא מזיעים בזה – כולנו יודעות שדווקא כן. לא יעזור שהבטיחו שהנעל "תעטוף את הרגל" – היא בעיקר חותכת חותכת כתוצאה מהחיכוך. הריח המתקתק המוזר שלהן, זה שאמור להישאר שנים על גבי שנים – לא ממש נשמר לאורך זמן. והכי נורא – למה שאני ארצה לשטוף את סנדלי העקב שלי במים?
מצד שני, מיליון ישראליות לא טועות – הן טועות בגדול. לשלם 500 שקל על סנדלי עקב מגומי זה הזוי. נכון שהנעל חיננית, נכון שגומי זה יופי של גימיק, נכון שלמחזר זה חשוב. אבל למה לשלם כזה סכום על שקפקפים?!
לא אשקר – גם אני עוברת ומתמוגגת מהצבעוניות, מהצורה ומהמתיקות הזו שנקראת נעלי מליסה. אפילו שקלתי לרכוש לי את כפכפי האצבע, ואני עדיין חושקת בהם. אבל מכפכפי אצבע אין לי ציפיות. לעומת זאת, מנעל או מסנדל עקב יש לי. וכשזה עשוי מגומי, לא משנה איך תיקרא הקולקציה, לא משנה מי עיצב את זה, כפריט עיצובי זה יפה. כנעל עקב? אני נשארת בשקפקפים.
לחצו לכתבה ולתגובות המענינות(-:
13 תגובות:
לייק :)
מסכימה איתך כל פעם שאני חושבת לרכוש את זה, ואז נזכרת שזה שקפקפים+ (או איך שאנחנו היינו קוראים לזה, נעלי מדוזה).
ועכשיו כשקראתי את תגובתו של העם שאת זעמו עוררת, לא עם ולא נעליים (הו התחכום), כולה יחצ"נית שמביישת את עבודתה. בפוסט אחד היא מצליחה גם להעליב וגם לא לגעת באף אחת מהנקודות אותן העלית - "אז מה אם זה לא לביש בקיץ הישראלי ומתומחר גבוה מדי, זה מעוצב להפליא". כמו שאמרו רבים וטובים ממני, יאללה יאללה גם כן זאת.
חחחח הרגת אותי לחלוטין מצחוק!
כן היא עלבה בי. D-: הצליחה ללכת מסביב בעצבים רבים.
זה מעוצב נהדר - היא צודקת. אפילו צילמתי הפקות עם הנעליים הללו. אבל לדעתי הן לא נעילות (זו המילה?)
גם לדעתי הנעליים מעוצבות מקסים וייחודי והייתי בשמחה רוכשת לי זוג אילולא המחיר המופקע. בקשר לחוסר הלבישות, זה לא מטריד אותי במיוחד- יש לי כמה זוגות של נעלי עקב מחנויות יוקרה שאפשר לכנותם גם כן לא לבישים, אבל ננעלים בכל זאת לכמה שעות...
חברתי המתחתנת (לשעבר) קנתה לחתונה את הווסטווד על העקב עם הלב האדום, הלכה איתן בבית חמש דקות וזרקה אותן, והיא מנוסה מאד בהליכה על עקבים ורזה יותר מנועה תשבי.
לא יודעת, נעלי גומי חותכות את העקב, מנסיוני.
לירז - הרעיון שהוא שזה גומי, זה מש לשלם על גומי מעוצב נהדר. אבל ברור שיש נעלי מעצבים שלא ינעלו לעולם בגלל שזה פשוט לא נוח. ויש נעליים זולות מדמוי עור שינעלו פעמים רבות וטובת (-:
שרונה - רזה מנעה תשבי? אולי היא רוצה להיות הפרזנטורית של ml?! כן, הן חותכות. הם יפות ועושות קציצות מהרגליים. העיקר שהותקפתי שם. למה במקום לתקוף היא לא חושבת על איך למצב את המותג בארץ כך שיתפוס? (-:
אני במקומך הייתי שוקלת את המילים.המילות הן מילות סרק חסרות הבנה אופנתית באשר היא.תשקלי גם קריירה.
מורן כתבה תגובה מפורטת ומנומקת, בטוחני כי ברגע זה ממש כותבת הבלוג מגישה מכתב התפטרות מכל מה שקשור לסטייל, ובפרט לנעלי גומי.
"אני במקומך הייתי שוקלת מילים" מזכיר לי איום של ערס צעצוע שיושב על הברזלים (אבקש לקרוא את המילה "ברזלים" במלעיל).
מורן בגימטריה = יחצן ?
מסכימה עם כל מילה: ראיתי אהבתי את העיצוב. אבל לקנות BIG NO NO.
יכול להיות שזה בעצם שיגעון הקרוקס החדש. רק על עקבים.
(אני קניתי בסוף קרוקס ואני עושה איתן ספונג'ה. מעניין מה יהיה הפעם)
לא הייתי פה יומיים, כאילו בבלוג שלי כי לא היה מחשב.
אווופ.
מורן - כנראה באמת שווה יחצן בגימטריה, שרונה - את גאון!
כן - אני פורשת מהחיים. לחיי אין טעם לאחר קטילת היחצ מחצ.
תודה על התגובות. שיעשו קצת בדק בית שם בחברה לפני שמאיימים. התגובות בטוקבקים אומרות הכל, לא ככה?
אני לא חושבת שלמליסה יש בעיית מיצוב בארץ. הנעליים יפהפיות, אף אחד לא מתווכח עם זה. אני חושבת שבארץ הן ממוצבות די גבוה ביחס למותגים אחרים. הבעיה היא, כמובן, שהביקורת נתפשת פה כמשהו מאוד אישי והמענה כלפיה מבוטא בצורה של עלבונות אישיים.
מורן, אם את קוראת כאן, ניהול המשבר שלכם לדעתי לוקה בחסר, וזאת משלוש סיבות:
1. זה לא משבר. זו דעה ביקורתית שמנוסחת בכבוד.
2. הנעליים באמת מיוצרות מפלסטיק (על כך גאוות החברה). זה נתון שאין לכם איך לשנות, להכחיש או להתמודד איתו. אי לכך, כל ההתמודדות שלכם עם הסיטואציה מורכבת מתגובות לא ענייניות לטענה שהנעליים הן מפלסטיק.
3. אתם מגיבים באגרסיביות ובזלזול גלוי כלפי הכותבת, מה שאוטומטית מאיר אתכם באור לא מחמיא.
יש דברים, מורן, שבהם הטיפול צריך להיות עדין. התעלמות או העלאת טור שידבר בשבחי נעלי הפלסטיק, עיצובן היפהפה והאג'נדה הירוקה שבבסיס ייצורן שבוע מאוחר יותר היו לדעתי הרבה יותר אפקטיביים במקרה הזה.
הוסף רשומת תגובה