איזה בלוג אופנה נטול אופנה!
פשוט כי אני מרגישה שכולם כותבים הכל אותו דבר תמיד. יאללה - ארוע יח"צ. מיליוני פוסטים צצים על אותו ארוע.
אודם חדש שכולן קיבלנו בדואר? הופה הופה, רשמים על האודם + למכירה אודם שבוע אחרי ב"דף המכירות שלי". כן, כנראה שזה טרנד. פעם היה קוטריי שלם על מכירות ביתיות שאנשים עורכים בבית, מה שונה? שלא צריך לזוז אלא לדואר לקבל את החבילה? אתם עדיין קונים מהארון של מישהו אחר רק שלא מוזגים לכם קולה בכוסות פלסטיק.
לפעמים, מדי פעם ככה, אופפת אותי אותה התחושה. התחושה של "חן בוא'נה יא'פראיירית ליגת על למה את מפרגנת לכולם ואף אחד לא לך?!" או "חן, יא'אהבלה! תתעוררי! חברים אין יותר. גם לא באגד!"
כשאני מתכוונת לפרגון אני מתכוונת בפן המקצועי. מדינתנו שוחה לאחרונה בסטייליסטיות - אופנתי לחלוטין. אני אוחזת בטייטל הזה + טייטל המאפרת. אני מתפרנסת מזה. הכי חשוב - אני מפרגנת. אם אני לא יכולה לעבוד באותו יום אני מפנה למישהי אחרת. אם אני לא יכולה לאפר כלה ביום x אני מפנה למאפרת אחרת. ועוד אומרת לה "היי יקירה, הפנתי אלייך כמה מאופרות כי לא בא לי/לא יכולה לעבוד באותו יום".
אז איך זה שאני שומעת תמיד שמלכלכים?! לפני מספר ימים, הפקה מסויימת. אנשים שאני מכירה טוב שואלים אותי "למה x לא רוצה שתעשי לה סטייליניג? אתן לא חברות ממש טובות?" אז כנראה שלא. אנחנו לא. בניגוד למה שחשבתי - אנחנו לא חברות בכלל מסתבר.
וזו לא הפעם היחידה. אני תמיד שומרת על הפה על הסט. מקצועית נטו. לא מלכלכת. אם אני יכולה לעזור אני עוזרת. אם אני יכולה להביא מישהי שאני מכירה ולהמליץ מכל הלב אני עושה את זה.
אז למה אתן כאלה ז&%ת?! למממממההה?! למה להרוס לי את הפרנסה בעצם?
יופי. הוצאתי קיטור. תודה בלוג. בשביל זה אתה פה.
מפרגנת לעצמי:
וכמובן שבמדור סגנון של onlife גם כן...פורטל נשים מומלץ בחום (לא משוחדת, באלוהים!)
