בזמן האחרון יצא לי לחשוב עם עצמי הרבה. על כל מיני נושאים.
עכשיו לדוגמא, יצא לי לחשוב על למה אנשים פותחים בלוגים- יותר נכון גם בחורות פותחות בלוגי אופנה. אז החלטתי לכתוב על זה. בטח מי שיקרא את הפוסט הזה ירים גבה. או שתיים , או לחלופין ירצה להרים עליי יד. אבל זו האמת שלי. ואני ידועה כאחת שלא דופקת חשבון, אז הנה אני אומרת את זה.
אני לא פתחתי בלוג כדי לקבל הכרה כלל ארצית בכישורים שלי. רציתי מקום משלי שהוא רק שלי. לא פתחתי בלוג כדי להלל ולשבח את היכולות המופלאות שלי במגוון תחומים, אם כי אני יכולה. לא פתחתי בלוג כדי לקבל מוצרים בחינם אין כסף. לא פתחתי בלוג כדי שיכירו אותי, יזהו אותי ברחוב או כדי להרגיש אהובה. פתחתי בלוג כי הרגשתי צורך למלא חלל - מקום שהוא שלי. רק שלי. המקום הזה ברשת שהוא הפינה הקדושה שלי. הלא מזוהמת בו אני יכולה להגיד מה שאני רוצה. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את הבלוג הזה, איזו הגדרה יש לתת לו? אני נתתי לו את ההגדרה הבאה: בא לי לכתוב על אופנה, מוצרים ולשתף אנשים במחשבות שלי. על הדרך אני אמליץ על כמה דברים שרכשתי באופן לא משוחד, בדרך אני אתמרמר ואעביר ביקורת על דברים שנראים לי אידיוטים (להלן...)
נראה לי שלהיות בלוגרית אופנה נהיה כל כך אופנתי שכל יום נפתחים עשרות בלוגים בארץ. כל בחורה שנכנסה לאמריקן אפרל ודחסה עצמה למידות הקטנטנות שלהן חושבת שהיא שיא השיק. כל בחורה שמחזיקה תיק יד שנייה חושבת שהיא כוהנת סטייל מהגהנום.
ואם אכתוב מהלב, אבל ממש ממש מתוכו, אז אני חן, אני לא בחורה שמנה, אני לא מאוד רזה ויש לי גוף לא רע, אני שומרת על כושר מינמאלי ואין לי טיפת כרס או תחת, אני לא נשפכת מכל כיוון ואני יודעת להתלבש. וגם אני נכנסתי לממלכת הבייסיק היוקרתית אמריקן אפרל. רציתי לרכוש את השמלה החרושה והנדושה ביותר בשחור. כי זה הכי בייסיק שיש והצורך קיים. לקחתי מהקולב מידה אקסטרה לארג' (כי הכל שם קטנטן). זה היה מחניק צמוד ולא מחמיא בעליל. אז לכל הבחורות שכן רכשו -תתחדשו . בטח רכשתן גם גרביון צבעוני, לא המצאתן את הגלגל, אל תרגישו ככה,. תודה. וזה עוד בלי לדבר על העובדה שזה באמת לא מתאים לבחורות שאינן בנות 16 עם גוף תמיר וצחור ורב הבחורות נראות בזה כמו קבב בלייקרה. ההתלהבות מוגזמת. ושאני לא אתחיל לדבר על הבאזז בטופשופ. פתאום כל הישראליות גילו את החנות. אהבה ממבט ראשון.
לכולנו יש ביקורת על כל דבר. אני אמשיך לתת את שלי. תקראו לזה ממורמרמת , תקראו לזה משה מצידי. אני סיימתי עם הצביעות, כשמשהו מפריע לי אני אגיד. זו הפינה שלי ונראה מישהי ממכן - רוכשות הלייקרות ההדוקות אומרת לי שאסור. וכן, זה תקף גם לרוכשות ה"וינטאג'".
אעלק...
גם לך יש אחת?! מפתיע!
20 תגובות:
רק אני לא נכנסתי מ-ע-ו-ל-ם לאף אחת מהחנויות שהזכרת? ;)
[ואם אם כן, סביר שלא היה לי מספיק כסף כדי לרכוש אפילו גופיה]
אני כ"כ מסכימה.
אני לא אשקר - טופשופ היא אחת החנויות שאני יותר אוהבת בארץ, ואני חושבת שבנות עושות לו שם רע פשוט, כי הן קונות שם רק טרנדים חרושים.
שתדעי, לטופשופ יש לפעמים יציאות של בגדי פינאפ גירל, לפעמים ווסטים מתחרה בסגנון ויקטוריאני מטורף ולפעמים דברים קצת יותר מיוחדים שבשאר החנויות אין. ככה שאל תשפטי סתם.(;
בכל מקרה, עוד לא ממש יצא לך להכיר את הלבוש שלי, אז פשוט תצתרכי לסמוך עליי כשאני אומרת לך שאני מסכימה איתך ואפשר אפילו לראות את זה עליי בד"כ.
ואף פעם אל תעצרי את עצמך, הבלוג הרי נועד כדי שתפרקי את המחשבות.(;
לאנונימי - אז את הבחורה שלא נכנסה לחנויות האלה אף פעם?! שמעתי על אחת כזו...לא יצא לי להכיר. אין צורך להכנס הקולקציה מוצגת לראווה על כל בנות ישראל.
לgale בעברי אני מכורת טופשופ. בארץ החנות ממותגת רע. היא נראית הפוכה דמויית שוק. בחו"ל היא מופלאה. אני לא שופטת את החנות - אלא את תופעת העדר. אבל גם ווסטים מתחרה, ובגדי פינ-אפ נהיו נחלת הכלל לאחרונה. ככה שכדי שזה יהיה מיוחד הבגד צריך להיות מ-י-ו-ח-ד-! (-:
ואכן, לפרוק זה חשוב.
אהמ, אני מאלה שמתמרמרות שלא מכירים בכישוריהן. וזה תוך החזקת משרה מלאה++. אני בחורה תחרותית. פתחתי בלוג לא כדי שיכירו בכישוריי, או יגייסו אותי להוביל את הקמפיין החדש של, אבל אם כבר עושים את זה - אז התחרותית המכוערת שבי מרימה את ראשה ושואלת: ולמה לא אותי, קיבינימאט? אין לי תשובה, אגב, אבל בעסה להיות טיפוס תחרותי. אתה מתחרה גם כשאין תחרות וגם כשברור לך שאתה לא יודע מה החוקים.
אף פעם לא נכנסתי לאמריקן אפרל. אין חנייה באזור. פעם אחת נכנסתי לטופשופ. יצאתי אחרי 47 שניות. אין לי פריטי וינטג', לא אמיתי ולא מזויף. אני לא עושה שופינג בארון של אמא שלי כי היא לובשת חולצות במידה "וילון". ואני אקרא לזה משה, בהחלט. משה זה שם מחמיא, ולדעתי גם מחטב. וטוב לי לקרוא אותך.
XL קטן עלייך??? מה נסגר? את צימוקית זערורית!!!
לא יודעת איך המידות באמריקן אפרל, עשיתי סיבוב בחנות הזאת פעם אחת בחיי וגם זה כי נגררתי אחרי מישהו שרצה לקחת משם בגדים לצילומים, אבל יש לי הרגשה שאם זה ככה, אז אפילו עליי הבגדים שם יהיו קטנים! D.:
פתיחת בלוג אופנה או בכל נושא אחר היא עניין מאוד אינדוידואלי בעיניי. כל אחת בוחרת לפתוח בלוג מהסיבות שלה, ויש לדעתי מקום לכולן במרחב האינטרנטי האינסופי. אין צורך להתנצל, להצטדק או להסביר יותר מידי, אלא פשוט להיות עצמך ולכתוב מה שנראה לך הכי נכון עבורך. קהל הקוראים שלך, ובתוכם, אני, ימשיך לקרוא את הגיגייך ולהסכים או לא, וזה בסדר לגמרי. מי שבוחר לא לקרוא, ממילא לא מהווה את קהל היעד שלך. חן, את מעניינת דוקא משום שאת נונקונפורמיסטית בדעותייך ונאמנה לאני הפרטי שלך.
נ יקירתי - באמת אין שם חנייה. אלא אם את חונה בחניון של הסנטר (-:
את יודעת מה אני חושבת על התחרותיות המטורפת בקרב בלוגריות האופנה. ואת גם יודעת את התשובה שלי על ה"למה לא אותי?" (-:
הצחקת אותי, חייכתי בהנאה כשקראתי את התגובה שלך. נכון שמשה זה שם מחטב?! שמחה שאני עושה לך טוב.
שלומית - אני מודה ומתוודה. אני לא אוהבת לבוש הדוק הדוק מלא בלייקרה. המידות שם באמת קטנות ולדעתי הם מכוונים לקהל יעד צעיר וספציפי. הבעיה היא לא הרשת, הבעיה היא הרוכשות (-: את בין הבחורות היחידות שאני מכירה שיכולות להתלבש שם ולהראות כוסיות על (סליחה על הביטוי) שעברו את גיל 16. בחיי. בין היחידות.
לירז- תענוג לקרוא אותך. אני לא מתנצלת אני מסבירה, או מבקרת מדי פעם, תמיד בחיוך אבל. הנונקונפרמיסטיות (מילה ארוכה) הזו תמיד הייתה הבעיה שלי. מצד שני, זה גם יתרון. העיקר שאת תמשיכי לקרוא (-: כי לי כיף לקרוא את התגובות שלך.
אני בהחלט מסכימה על הקטע של הוינטז', טופשופ ואמריקן אפרל.
אבל על הקטע של הבלוגים? מצטערת, אבל לכל אחת יש את הסיבות משלה. נכון, יש כאלו שפותחות כדי שיכירו אותן, אבל עד כה, לא יצא לי להתקל בהמון כאלו ולא חושבת שרוב כאלו.
אין לי בלוג, אני שוקלת לפתוח אחד כזה, אך עוצרת את עצמי בדיוק בגלל הסיבה ההפוכה-שאנשים יסתכלו עליי ויכירו אותי על סמך צד אחד-דרך האינטרנט. או בכלל יכירו אותי.
ועוד דבר-אולי אני טועה, אבל יש לי הרגשה חזקה מידי שרוב הפוסט הזה או סתם התמרמרות מאולצת כדי למשוך קוראים ולגרום לבלוג שלך להיות מיוחד-משהו. ההתמרמרות בחלקה היא אמיתית, אבל נראה שרצית להקצין אותה יתר על המידה למטרה דיי צבועה שעליה דיברת בעצמך.
תחשבי על זה.
הפוסט הזה או סתם התמרמרות
או=הוא*
טוב נו, אני ערה מ5 בבוקר. קורה.
אנונימי יקרה- למה את ערה מ5 בבוקר? זה ממש פשע נגד האנושות לדעתי.
אני לא ממש מותחת ביקורת על ה"למה כל בחורה פותחת בלוג". אני הסברתי למה *אני* פתחתי אחד. וגם אני, לא רוצה שיזהו אותי, אני אוהבת את האנונימיות הרגילה שלי. מי שמכירה אותי מקודם - נהדר. אני לא רוצה שמישהי תעצור אותי ברחוב ותגיד לי "היייי....זו לא את מ...."
בקשר להתמרמרות המאולצת...אני לא מרגישה שאני צריכה להתאמץ כדי להיות ממורמרת, למעשה - אני לא ממורמרת. ככה שההרגשה החזקה שלך מוטעת לגבי עניין זה. אני גם לא מרגישה שהקצנתי כלום. ככה שעם כל הכבוד - צביעות ואני לא הולכים יד ביד. אני לא רואה גם שקידמתי כאן מטרה.
מקווה שתמשיכי לבקר ולבקר. (-: גם לזה זה נועד.
אני גם מחשיבה עצמי בתור בחורה שיודעת להתלבש. גם אני שונאת לבוש צמוד מדי ומעולם לא נכנסתי לאמריקן אפרל כי נראה לי מוגזם לשלם סכומים שערוריתיים שכאלה על טריקו ולייקרה.
אני לא אוהבת וינטג' כי מגעיל אותי בגדים יד שניה ואני לא מבינה את כל הלוק הסבתאי הזה. לדעתי כל הטרנד הזה הוא הסיבה לכך שיש יותר ויותר זקנות שלבושות בסרפנים פרחוניים זולים מטריקו. כל המאגניבות פשוט גנבו להן את הבגדים!
ואגב, הבלוג הוא שלך ותעשי בו כרצונך בלי צורך להסביר. אני דווקא מחבבת את כתיבת ה"על הזין שלי" שלך(זו מחמאה, תיקחי את זה כך).
ואגב, רק מהתגובות פה הצלחת לבנות קהילה קטנה של מתנגדות האפרל
קרן - הרגת אותי. מתנגדות האפרל. אני לא מתנגדת לרשת (אולי רק קצת, המידות שם באמת קטנות) , שוב, אני מתנגדת לבחורות שחושבות שהן המציאו את הגלגל וקונות שם למרות שזה עולה להן בבריאות להדחס לשמלה והכול יוצא מכל מקום(-:
בחיי..יש בחורות שהשמלות של אמריקן אפרל נראות עליהן מעולה. כמו הדוגמנית! שגם נראית קצת מסמורטטת ובעיקר זקוקה לחזייה לדעתי (-:
ושלא יצא מפה שלא הייתי קונה שם, גרביון- אם היה במידתי הייתי רוכשת בירוק קרמיט!
תודה על המחמאה(-:
אני ממש מסכימה איתך. גם לי נמאס מהרבה מתופעות בלוגריות האופנה ויור מכל נמאס לי מבונטון ה"גם שמנות רוצות בגדים". אני מרשה לעצמי לומר זאת, כי אני שמנה ומאד רוצה בגדים, אבל אני לא מסוגלת לבכות על זה יותר מעל כל עץ אינטרנטי רענן.
אני אוהבת את טופשוט, וכבר כמה שנים שזאת החנות שמספקת את מיטב הבגדים הישר לארוני. אני מסכימה איתך לחלוטין בנוגע לאמריקן אפרל וכל הפשיונסטות החוורות לבושות הגרביונים הצבעוניים, ובגדי סבתא.
איפה מוצאים חדשנות בימים אלה?
איזה פוסט מפוצל אישיות, בחיי. את מצהירה כבר בכותרת שיש לך פה גדול, שאת סופר דעתנית והנה, הנה את נכנסת בכמה אנשים.
אחר כך את מסבירה למה פתחת בלוג, אילו סיבות יש לפתיחת בלוג, איך נראה שפתיחת בלוג אופנה הפכה לטרנד ואז - מעבר לדיון מעורפל אחר על אמריקן אפרל ומימדי גוף.
בתגובות הסברת שאת בכלל לא מותחת ביקורת על אף אחד, רק הסברת את מניעייך. מה את רוצה בעצם חוץ מלנסות לעורר פרובוקציה בשקל (ספיקינג אוף טרנדים מאוסים בבלוגוספרה)?
אנונימי 2- לא אכפת לך שאני קוראת לך ככה, נכון? פשוט לא השארת שם, למרות שאת סגנון הכתיבה אני בהחלט מזהה. אז ככה, אני לא מפוצלת אישיות - נראה לי.
כיוון שזה הבלוג שלי. הוא שלי. אני יכולה להביע בו את דעתי - גם היא שלי. אני יכולה למתוח ביקורת - משלי. על מה שאני רוצה.
לא מצאתי את עצמי נכנסת בכמה אנשים באופן פרטני. המטרה היא לא לפגוע.
את עבודת הסמינריון שלי כבר עשיתי, כנ"ל לגבי בגרות בהבעה, ספרות ולשון. אם הייתי רוצה להתנסח בצורה אחרת הייתי עושה זאת, כולל דיון פרטני, כותרות משנה והערות שוליים לפי כללי הציטוט האחיד. קוהרנטיות היא לא הבעיה שלי בכלל. ככה בחרתי לכתוב. בעיניי - משעשע עד מושלם.
לדעתך הדיון מעורפל. הכוונה היא לא לדיון פרטני באמריקן אפרל - תודה, אני לא עושה פה פרסומת, לכן אין סיבה. הם ניתנו כדוגמא. לגבי מימדי גוף - שוב, לא מצאתי מקום לדיון מעמיק. אם תרצי אעמיק לך את הדיון מנקודת מבט מקצועית.
המינימום שאני יכולה לעשות זה להגיב למי שקורא ומטריח עצמו בכתיבת תגובה. אני עושה את זה גם בשבילך. אם כי בינינו - את הפרובוקציה בשקל את משתוקקת לעורר.
אני לא מוצאת את התוכן שלי פרובוקטיבי (בטח שלא בשקל) ואני גם לא נכנעת לטרנדים בבלוגספירה (מילה מטופשת)
לכן, יקירתי. ראי זאת כהזמנה להשאר פה, לבקר ולבקר.בכייף ולכבוד לי.
אני מקווה שלא ראית את הגובה כתוקפנית. היא לא נכתבה מנקודת מבט תוקפנית.
אוקיי!
פוסט מושך תשומת לב יצא לך. כל הכבוד. זה תמיד עובד לכתוב דברי רשע, מניסיון :).
אני מאמינה שכל אחד יעשה מה שטוב לו וכל אחד צריך להרגיש טוב עם מה שהוא עושה
אז שכל אחד יפתח בלוג אופנה ויעשה שם מה שבא לו. מה רע בסך הכל? לא חייבים לקרוא.
יש לי פריט אחד בארון מטופשופ ופריט אחד מאמריקן אפרל. שניהם עשויים מטריקו אפור וזה שהם מהחנויות האלה זה לגמרי מקרי. אני פשוט אוהבת טריקו אפור. לא מאמינה בלשלם מלא כסף עבור סתם בגדים ולא קונה וינטאג' ויש לי בלוג כמעט לפני כולם, אז אני מניחה שאני מחוץ לכל קהלי היעד של הפוסט.
אני דווקא בעד להביע את דעתנו בנוגע לכל דבר, בעיקר אם הן מושכות תשומת לב ויש לנו בלוג לגמרי משלנו שבו אפשר לעשות את זה.
חוץ מזה, מירמור זה סקסי.
שמלת טריקו ממש צמודה זה נורא. באמת.
היי ספי!
לא עשיתי את זה כדי למשוך תשומת לב. בחיי, סתם שפכתי. תכלס, הכי כייף לעשות מה שרוצים, זה מה שאני עושה, ונכון לא חייבים לקרוא. מעבר לזה שלא חייבים לקרוא - לא חייבים להגיב (-:
את מצטרפת לשלומית אגב - השמלות של אמריקן אפרל בטוח נראות עלייך טוב! באמת. מפרגנת לך. ואפור אמריקאי (אם לזה התכוונת) זה צבע מדהים בעיניי.
אמריקן אפרל ניתנה כדוג' כי שם הייתי, טופשופ זו חנות מדהימה. בחו"ל. בארץ זה לא עובד לדעתי.
מירמור זה סקסי? חבר שלי חושב אחרת...אולי תשכנעי אותו שזה אכן סקסי, ואף נחוץ בכדי לשמור על נפש בריאה(-:
וכן - שמלת טריקו ממש צמודה זהה לצילום רנטגן. רואים ה-כ-ו-ל-!
את לא ממורמרת? הצחקת אותי. זה הפוסט הכי ממורמר שקראתי בחיי.
את לא אוהבת שמלות הדוקות מלייקרה? אז למה מדדת אחת כזאת?
ואני מבטיחה לך שיש אנשים שקונים וינטאג' מסיבות אחרות לגמרי, שאינן קשורות להליכה אחרי העדר או למשהו אחר שהתמרמרת עליו שם. הפלא ופלא!
חוץ מזה, הופתעתי לקרוא שאת סטודנטית. לפי הכתיבה הייתי בטוחה שמדובר במישהי בגיל ההתבגרות. אני מאחלת לך שהאופקים הצרים שלך יתרחבו ואולי בעקבות כך הכתיבה שלך תהיה קצת יותר משכנעת.
היי דנה. אני מאוד מעריכה את הביקורת שלך. אולי במקרה את מעבירה שעורים ב"איך לכתוב את הבלוג שלי"? כי אם כן, אשמח לקבל ממך כמה. באמת חיפשתי מישהי שתאיר את יומי בהערות שנונות ולא אישיות. מזל שמצאת אותי. כי אני נואשתי מלחפש.
ולעניין, אם את ממש מתעקשת לתשובה.
שמחה שצחקת. זו הייתה המטרה. ושוב, אני אתעקש שאני לא ממורמרת.
כפי שכתבתי - שמלה שחורה היא פריט בסיסי לדעתי. אחת מטריקו היא הכי בסיסית שיש. לכן אצתי לי אל החנות ומדדתי. לרגע לא חשבתי שהשמלה תהיה כה הדוקה שלא אוכל לנשום בה. יש צמוד ויש צמוד.
אני שמחה לשמוע שיש מגוון אנשים בעולם. גם כאלה שקונים וינטאג' מסיבות אחרות. לא דיברתי על אקט הקנייה כמו על התופעה, אבל ניחא.
שמחה שגם הצלחתי להצחיק וגם להפתיע אותך. בטח תופתעי לשמוע שאני גם מסיימת את הלימודים. כן, כן נותנים לי לסיים למרות כתיבת גיל ההתבגרות שלי. אני מקווה שאת יושבת בעודך קוראת את השורות הבאות. שימי לב - מישהו גם נתן לי לפרסם מאמר פעם.
ככל הנראה אנחנו מכירות טוב, שהרי את יודעת עליי שאופקי צרים. אולי את תוכלי לבוא, לתרום מזמנך לאומללה כמוני? תעשירי את חיי במירמור, ביקורת מתיימרת בסגנון כתיבה מתיימר אף יותר, והכי חשוב באנונימיות ובפחדנות מוחלטת.
אני עדיין לא מבינה, למה את חושבת שאני מנסה לשכנע מישהו? ויותר מכל, אני לא מבינה, למה החלטת לנקוט בגישה כל כך אישית כלפיי כאשר אנחנו לא מכירות.
כנראה באמת נגעתי לך בכל נימי נפשך בכתיבת השורות הללו. באמת שלא התכוונתי לפגוע. אני מתנצלת שנפגעת באופן כל כך אישי שהורדת את הדיון לפסים אישיים.
אני מצטערת שהזדמנת הנה והיית עדה לפוסט האיום הזה. לכתיבה הנוראית ולבן אדם צר אופקים כמוני. מאחלת לך שחומר הקריאה שלך יהיה בעתיד יותר איכותי.
(-:
חן,תעשי לי ילד!
הוסף רשומת תגובה