כשטועים, מותר להודות בטעות. כשמישהו מקצועי מתקן אותך בקשר למעשה מסוים, רצוי להקשיב. רצוי להקשיב ורצוי להתנסח במכתב תשובה בהתאם ולא בהתנשאות. אולי אני לא אושיית אופנה אינטרנטית כמוך, אני גם לא רוצה, אבל קצת כבוד...
שתי גראציות. לא פחות ולא יותר.
עלו והצליחו, מנפו את עצמכן קדימה ואל תשכחו - התנשאות, גישה ופתאטיות. חלילה אל תודו שטעיתן. הכי חשוב - להתנשא (-:
7 תגובות:
ועוד איך קשור. למה לכל הרוחות לא לענות בצורה מכבדת? אפשר לחשוב, אושיות אופנה אינטרנטיות. ממש לבושות במעגלים מודפסים.
אני הייתי מאמצת את המסקנה שלך מכל זה, כפי שהיטבת לנסחה במשפט "הכי חשוב - להתנשא", ונוהגת על פיה במקרה דנן במקום להתמרמר.
אני חושבת שביקורת שנעשית בפורמט לא פומבי ובגובה העיניים היא ביקורת שחייבים ללמוד ממנה ולהפנים אותה (כמובן שזה נכון רק אם יש לך טיפה של מודעות עצמית וענווה בעצמות).
לי קרה בדיוק ההיפך- מישהי העירה לי בפורמט פומבי, על משהו שהיא לא ידעה בוודאות של 100% (ובהתאם גם העצה שלה היתה שגויה) ובאופן מאוד מאוד מתנשא.
מעצבן.
נ'- כן כן, "אושיות אופנה" מינימום דיור. האמת, הייתי יכולה לקבל תשובה קצת יותר מכובדת ובוגרת...
vanity girl - תכלס, לאמץ את גישת ההתנשאות מעל הנושא הזה יכול להיות רעיון לא רע בכלל (-:. מרענן משהו.
לובה- ברור שצריך לדעת איך להעביר ביקורת. לא חייבים ללמוד מהביקורת עצמה, אבל בהחלט אפשר לזכות בתשובה נעימה יותר.
גם אם הייתי מעירה בפומבי, בדרך שהערתי, זה עדיין היה מכובד. בחיי.
עצות שגויות זה בסדר. קורה שטועים. הבעיה שהערתי בפרטי - בצורה מאוד חביבה וציינת ש"אם אני טועה אני מתנצלת" פיזרתי קומפלימנטים מסביב, ועדיין - זכיתי לתגובה נוראית.
אם הייתי עושה את זה בפומבי לדעתי הייתי זוכה באותה התגובה ב-ד-י-ו-ק.
מזל שגשום! זה עושה לי שמח! (-:
מי זו? מי כתבה לך משהו רע?
כל הכבוד שבחרת להשקיע ולשלוח מייל. אני לא הייתי טורחת, ןלו רק בגלל מתנשאות מסוג זה. ההפסד כולו שלהם.
לירז, את ללא ספק חכמה ממני (-:
לא ציפיתי שיהיו נחמדות אליי, לרגע לא. אבל הפריע לי, וכיוון שידעתי שיש שם טעות, תיקנתי מתוך פרגון.
קורה...
הוסף רשומת תגובה